הוראות בימוי אלו נכתבו בדם ("מורעלים" – ביקורת)

היום בערב יוקרן בבכורה עולמית "מורעלים", סרט הזומבים הישראלי הראשון, כמדומני. ואם לא סרט הזומבים הישראלי הראשון, אז בטוח סרט הזומבים הצה"לי הישראלי הראשון.

ראשית, עלי לפתוח בגילוי נאות, ולהבהיר שאני מכיר באופן אישי חלק נכבד מרשימת הקרדיטים של הסרט, לרבות יוצרו, התסריטאי והבמאי דידי לובצקי.

אחרי שסיימנו עם הגילוי הנאות, אפשר לומר בלי עכבות ש"מורעלים" הוא סרט מצוין ומומלץ בחום. ההמלצה שלי מימי "כלבת" – ארזו את הפחדים הקמאיים שלכם מקולנוע ישראלי ז'אנריסטי בצנצנת ושטפו אותה באסלה – תקפה גם הפעם. בתעשיית האינדי הישראלית ההולכת ומתפתחת לנגד עיני המזוגגות מדמעות אושר, "מורעלים" היא עוד נקודת ציון ראויה ומענגת. "כלבת", סרטם של אהרון קשלס ונבות פפושדו, שממשיך בסיבוב הופעות עולמי מרשים ומעורר השראה, פרץ את הסכר (וגם במידה מסוימת סרטיו של דני לרנר). ומסתבר שהחריץ הקטן הופך לפתח גדול שמביא עמו נחשול מתעצם של סרטים ישראלים דמויי "כלבת", שלא מפחדים לגעת בז'אנרים, להקפיד על סגנון ולקיים אינטראקציה עם הקולנוע העולמי. אם יש הערות שוליים ל"הערת שוליים", כך הן צריכות להיראות.

אניה בוקשטיין מחוררת את הסכר (מתוך "כלבת")

"מורעלים" מספר על sbh' עובד רס"ר בבסיס צה"לי, שהוא גם נער הכאפות המקומי של היחידה המובחרת המתאמנת במקום. ערב ליל הסדר, אקט שגרתי של מתן חיסונים בבסיס משתבש, והחיילים הופכים לזומבים. דני, שלא קיבל את החיסון, נאלץ להפוך לגיבור שמעולם לא היה (אבל אבא שלו כן), ולהציל את הבסיס – ואת הבחורה, כמובן – ממתקפת הזומבים הירוקים.

"מורעלים" מתכתב עם ז'אנר הזומבים הקומי והפארודי של "מת על המתים" ו"זומבילנד", ומציע קומדיית זומבים משעשעת, מודעת לעצמה ולא טראשית (במובן הזול והעלוב של המילה). הוא בנוי מהחומרים הקלאסיים של הז'אנר: אנטי-גיבור לוזר שמתגלה כנשק הנכון נגד זומבים, בחורה יפה והרבה בשר תותחים זומבי. צה"ל מספק לסרט שדה קרב עם ארסנל נשק כבד, ו"מורעלים" מוסיף עליו כמה הברקות משלו, כמו השימוש המקורי בלוף המיתולוגי ובציוד הגנן של עובד הרס"ר.

תוסיפו לזה רף הפקה מפתיע לטובה (מדובר, כזכור, בסרט זומבים, ולא בדרמה משפחתית שמצולמת בדירה תל אביבית); צילום (דוד מיכאל שחר) ועריכה (הילה מיכוביץ סיטון) שנותנים לסרט קצב מצוין; והליהוק המושלם של דוד שאול – כוכב "השועלים" ועמי סמולרצ'יק חדש, שמחבר כך בין "מורעלים" לקומדיה הצה"לית החביבה של מנשה נוי "פתיחה 1812", בה כיכב סמולרצ'יק – ותקבלו קומדיית זומבים ראויה לכל נגיסה, עם פוטנציאל קאלט לא קטן בבסיסי צה"ל.

החיבור בין צה"ל לזומבים הוא הברקה כשלעצמו. הוא בדיוק מה שהופך סרט ז'אנר קלאסי לפוטנציאל לעיבוד מקומי, ולא לסתם רפליקה ישראלית של הסרטים האמריקאיים. גם "כלבת" ידע להשתמש באלמנטים מקומיים (מוקשים, יערות קק"ל) כדי לרקוד בשתי החתונות ולחסל את כל האורחים בשתיהן.

ועוד לא דיברנו על הרבדים העמוקים יותר שיוצר החיבור בין חיילי צה"ל לזומבים. יודעים מה? לא צריך לדבר עליהם. אני בכלל לא בטוח שיש כאלה. אל תחפשו ב"מורעלים" איזו אלגוריה חברתית. חפשו בו את מה שאתם מחפשים ברוב סרטי האימה האמריקאיים שאתם צורכים – פאן. כיף טהור. יש לו את זה, ובשפע.

לקראת קיצוצים במערכת הביטחון

"מורעלים": ביום ב' ה-17.10 בשעה 21:15 בסינמטק תל אביב במסגרת פסטיבל אייקון, וביום ה' ה-20.10 בשעה 14:00 במועדון הביט בחיפה במסגרת פסטיבל חיפה ומיזם פרינג'ידר.

"מורעלים". תסריט ובימוי: דידי לובצקי. שחקנים: דוד שאול, אורנה שיפריס, רודי סעדה. 43 דקות.

אידיבי כאן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s