הי, לא ככה אומרים לי שלום

CC Gerardo Arevalo Tamayo

אני לא מחבב במיוחד גשם. אפשר אפילו לומר שאני שונא גשם.

אבל כמו כולם – מבעד לחלון, מתחת לגג או בתוך הפוך – גם אני אוהב את הרומנטיקה שהגשם מביא איתו, את הריחות שהוא משחרר מהאדמה ומהעשב, ואת האווירה האפרפרה שהוא משרה לרגע על המדינה צרובת השמש שלנו. הוא עושה עצוב, ולפעמים זה נכון להיות עצוב. וזה בטוח רומנטי.

בדצמבר 2007 ערכו ב-NRG, לכבוד החורף, מעין פסטיבל של שירי דיכאון. גם אני הייתי שם. ועכשיו, כשנדמה שאפשר לקבוע באופן סופי שהחורף כאן, והוא נוקש על גג ביתי במלוא עוזו, אפשר להציע איזה פוסט חורפי, חצי מלנכולי אבל מחמם לב, עם גרסה קצת יותר מעובה של מה שכתבתי אז, על אחד השירים שאני הכי אוהב בעולם – "Hey, that's no way to say goodbye" – של אחד האמנים שאני הכי אוהב בעולם, לאונרד כהן. בהמשך, למיטיבי חורף, מופיעות מילות השיר – באנגלית ובתרגום לעברית של יוסי גמזו – ועוד כמה גרסאות יפות שלו.

(הגרסה המקורית פורסמה ב-NRG ב-20.12.2007)

"בלוז זו לא מוסיקה עצובה – בלוז זה מה שאתה שומע כשאתה עצוב".

אני כבר לא זוכר מי הבלוזיסט שאמר את זה. אני מת על בלוז, אבל מה שאני שומע כשאני עצוב זה לאונרד כהן. לא משנה איזה אלבום שלו (אם כי עדיף אחד מהמוקדמים). עם הפעם הראשונה בה שתי הטיפות השקופות זולגות על החלון, קולו הפצוע של הטרובדור כבר מלטף את קירות החדר ועוטף אותו בחום. אני לא יודע לגבי דיכאון, אבל לאונרד כהן יודע לכתוב עצב, ואז גם לפרוט אותו על גיטרה, ואז גם להדהד אותו מגרונו.

"Hey, That's No Way to Say Goodbye" הוא אחד השילובים המושלמים של היכולות הללו. לא אצל לאונרד, לא במוסיקה – בכלל. איך שיר על הרגע שאחרי האהבה יכול להיות שיר אהבה מושלם כל כך?

"אהבתי אותך בבוקר, נשקנו עמוק וחם. ראשך על הכר – כסופה הוא, סופה של זהב שנרדם. כן, רבים אהבו לפנינו, לא חידשנו, ידעתי, דבר: הם בעיר וביער, כמוני וכמוך, התחייכו, משכבר. אך כעת – רק עתים רחוקות כך, ולנסות צריכים שנינו, פתאום. מה רכות הן, עינייך, מצער. הי, לא ככה אומרים לי שלום".

השיר הזה הוא רגע צלול של מודעות עצמית בתוך הסחרחרה מטשטשת החושים שנקראת אהבה. הוא מציף את אהובתו בפואטיקה מאוהבת ("Our kisses deep and warm", "Sleepy golden storm", והמשפט החביב עלי במיוחד – "Our steps will always rhyme", אחת משורות האהבה הנפלאות שאני מכיר). אבל בתוך השורות האלה, של גבר שראשו לכאורה מסוחרר באהבה, עומד אדם מפוכח. הוא יודע שאת האהבה הזו, הסוערת והלוהטת, הוא לא המציא. הוא יודע שגם המרחק שנפער בינו לבין אהובתו לא ישנה את העובדה שזו היתה אהבת אמת ולא רומן כוזב. הוא יודע שהאהבה הזו לא תלך, לא תעזוב ולא תמחה. שדינה לבוא וללכת כמו הגאות והים. והוא יודע שצריך להיפרד, ולהיפרד יפה. עצב בעיניים? לא. כך לא אומרים שלום.

זה אחד מהשירים הללו שכל מה שצריך לעשות איתו זה להקשיב, לבהות בחלון, ולתת לעיניים להפוך לחלונות של הנשמה. כולל הטיפות הזולגות. זה לא מדכא – זה מזכך.

(מילות השיר באנגלית ובעברית – למטה)

המקור שאין שני לו, מתוך האלבום הנפלא "Songs of Leonard Cohen"

דואט נפלא של לאונרד כהן וג'ודי קולינס. כמה הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר באותו חדר המלון בניופורט, בו הם שרו אותו לראשונה יחד.

הגרסה הנהדרת של הלמונהדס עם ליב טיילר המופלאה. היא מתוקה לחלוטין בבית שהיא שרה, אבל האמת היא שמספיק להסתכל בתמונות, על רקע השיר, כדי להתאהב בה.

רוברטה פלאק עושה לאונרד כהן

ולקינוח – אדם כהן, הבן של, עם סרינה ריידר. לא, הוא לא אבא שלו, אבל סרינה נהדרת.

I loved you in the morning, our kisses deep and warm,
your hair upon the pillow like a sleepy golden storm,
yes, many loved before us, I know that we are not new,
in city and in forest they smiled like me and you,
but now it's come to distances and both of us must try,
your eyes are soft with sorrow,
Hey, that's no way to say goodbye.

I'm not looking for another as I wander in my time,
walk me to the corner, our steps will always rhyme
you know my love goes with you as your love stays with me,
it's just the way it changes, like the shoreline and the sea,
but let's not talk of love or chains and things we can't untie,
your eyes are soft with sorrow,
Hey, that's no way to say goodbye.

I loved you in the morning, our kisses deep and warm,
your hair upon the pillow like a sleepy golden storm,
yes many loved before us, I know that we are not new,
in city and in forest they smiled like me and you,
but let's not talk of love or chains and things we can't untie,
your eyes are soft with sorrow,
Hey, that's no way to say goodbye.

 

אהבתי אותך בבוקר,

נשקנו עמוק וחם.

ראשך על הכר – כסופה הוא,

סופה של זהב שנרדם.

כן, רבים אהבו לפנינו,

לא חידשנו, ידעתי, דבר;

הם בעיר וביער, כמוני

וכמוך, התחייכו, משכבר.

אך כעת – רק עתים רחוקות כך

ולנסות צריכים שנינו, פתאום…

מה רכות הן, עינייך, מצער,

הי, לא ככה אומרים לי שלום.

איני מחפש לי אחרת,

נודד לאטי, בעתי.

לפינה טליני נא, פעמינו

יתחרזו לעולם. אהבתי,

הן ידעת, עמדך היא הולכת,

כשלך, השוהה עמדי;

זו הדרך שבה משתנה היא,

כבים – קו-החוף הנגדי

אבל בואי ולא נדבר על

אהבה… וקשרים-אין-לפרום…

מה רכות הן עינייך, מצער,

הי, לא ככה אומרים לי שלום.

אהבתי אותך בבוקר,

נשקנו עמוק וחם.

ראשך על הכר – כסופה הוא,

סופה של זהב שנרדם.

כן, רבים אהבו לפנינו,

לא חידשנו, ידעתי, דבר;

הם בעיר וביער, כמוני

וכמוך, התחייכו, משכבר.

אבל בואי ולא נדבר על

אהבה… וקשרים-אין-לפרום…

מה רכות הן עינייך, מצער,

הי, לא ככה אומרים לי שלום.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s