הבלדה על סוס עם כתם על המצח ("סוס מלחמה" – ביקורת)

הסימנים המוקדמים היו מעודדים. דרמת הרפתקאות לכל המשפחה, אפוס רחב ממדים, רומנטיקה במובן הטהור ביותר של המושג, ידידות אמת בין אדם לבעל חיים, משבר בין אב לבנו. כל החומרים שמהם עשוי הסטיבן ספילברג שאנחנו אוהבים. תוסיפו על זה גם את הצוות הקבוע של ספילברג – הצלם המופלא יאנוש קמינסקי, המלחין המנצח ג'ון וויליאמס. עכשיו תעלו את הסרט לאקרנים בסמיכות לטקס האוסקר. מה קיבלתם?

רכיבה מתישה.

כן, זו התוצאה של סרטו המפואר של סטיבן ספילברג, שאחרי שתיקה בימאית ארוכה הפציץ אותנו עם צמד סרטים לסיום השנה. אלא שלעומת "הרפתקאות טינטין" הנפלא, המשעשע ושובה העין – שיש קווי דמיון מסוימים, בעיקר בז'אנר וברוחב היריעה, בינו לבין הסרט הנוכחי – "סוס מלחמה" הוא יצירה מנופחת וכושלת.

צריך למתן את הביקורת. "סוס מלחמה" אינו סרט גרוע. בראש ובראשונה, הוא סרט מרשים. כמה רגעים ב"סוס מלחמה" מציגים את ספילברג בשיאו, מאסטר של סצנות קרב גדולות כפי שיזכר לעד מהפלישה לנורמנדי ב"להציל את טוראי ראיין". ב"סוס מלחמה" ספילברג צריך לעבוד עם סוסים, והתוצאה עזת רושם. שתי סצנות הסתערות הפרשים שהוא מביים הן רגעים משורטטים של עוצמה מתפרצת.

הבעיה היא שאלו (ועוד סצנה חביבה המתרחשת בין החפירות הגרמניות לאלו הבריטיות) הרגעים הטובים ביותר בסרט, שנע רוב הזמן בין סצנת קיטש אחת למשנתה, כמו הסוס המחליף רוכבים על גבו. בתחילה זהו סיפור האהבה שמתפתח בין הסוס יפה הבלורית ג'ואי לנער יפה הבלורית אלברט (ג'רמי אירוויין), סיפור שאמור להיות מרגש אבל מורכב בעיקר מקלישאות והבכות. אחר כך מתגלגל הסוס לידיו של קצין בריטי עז נפש, חיילים גרמניים צעירים, ילדה צרפתיה מתוקה, סייס גרמני טוב לב ולבסוף חיילים בריטים וגרמנים משני צדי שדה הקרב. בכל סיפור מופיע אותו המוטיב: הסוס יפה המראה מרשים את בעליו החדשים שנקשר אליו מיד אך נאלץ לוותר עליו כמעט באותה נשימה קולנועית קצרה. למרות הנגיעות האנושיות (בעיקר בסיפורה של הילדה – הן משום שהיא ילדה ולא חייל, והן בגלל הסיום הדרמטי), אף אחד מן הסיפורים לא מציע מקוריות או עניין.

הלוחש לסוסים

עם מה נשארנו, אם כן? עם סוס. כמו ב"כוכב הקופים: המרד", גיבורו של "סוס מלחמה" הוא אכן סוס, בעל חיים. כמו ב"הארטיסט" שעלה על המסכים במקביל אליו, ומציג כלב עם יכולות משחק יוצאות דופן, גם הסוס של "סוס מלחמה" עושה מלאכתו נאמנה (גם אם בהרבה פחות וירטואוזיות). הוא מתרגז כשצריך, צוהל כשצריך, מפנה מבט כשצריך. אין בו את החום שיכול להקרין כלב או את האנושיות שנוצצת בעיניו של קוף דיגיטלי, אבל הוא גיבור נבון ויפה תואר שקל להיקשר אליו (כפי שמוכיח שאר הקאסט).

אבל גם הסוס הזה טובע בביצת הקיטש המשמימה כמו ארטאקס בביצות העצב. עיקר הגינוי בעניין זה שמור לתסריטאים לי הול ("בילי אליוט") וריצ'ארד קרטיס ("אהבה זה כל הסיפור"), שעיבדו את ספרו של מייקל מורפורגו. לא רק שהול וקרטיס רקחו כאן תבשיל רומנטי שמאלצי ונטול הומור, אלא שהם נכשלו גם בדרישה הבסיסית – ליצור סיפור אנושי מעניין. החיבור בין האפיזודות פונקציונאלי ולא יותר, וחמור מכך – האפיזודות עצמן (למעט זו הכוללת מפגש בין חייל גרמני לבריטי) קלושות.

"סוס מלחמה" מבקש גם לומר דבר או שניים על המלחמה. אלה לא דברים שלא שמעתם קודם לכן: המלחמה היא גיהנום; החיילים משני הצדדים דומים זה לזה; כל אחד מאבד משהו במלחמה; המלחמה גובה את חייהם של ילדים ושל חפים מפשע. אפשר אולי גם למצוא בה אמירה (רפה) על חלקם של בעלי החיים האומללים במלחמה, יצורים חפים מאינטרסים מדיניים שלא הרעו לאיש.

אם כן, "סוס מלחמה" הוא יצירה אנטי-מלחמתית מובהקת. אלא שגם האמירות הפציפיסטיות האלה אובדות בסרט. הן אמנם עולות ממנו בבירור ולעתים אף נאמרות במפורש, אך הן עומדות בצילה של המעשייה הרומנטית על סוס הקרבות שהופרד מבעליו ו(עלק-ספויילר) מצא את דרכו חזרה אליו.

!Fire in the hole

קודם לעיבודו הקולנועי זכה "סוס מלחמה" לעיבוד תיאטרלי ולהצלחה גדולה בלונדון ובניו יורק. אני סקרן לחזות בהצגה, אך נדמה שהסיפור הזה משווע לעיבוד קולנועי סוחף שיוכל לייצר רגעים מסעירים כמו דהרתם של עשרות סוסים אל הקרב. את זה ספילברג נותן לצופיו. גם את הקריצות הקולנועיות להוליווד הגדולה של ג'ון פורד ודייויד לין. ומה באשר לתגמול רגשי ואתגר אינטלקטואלי? פחות. הרבה פחות. במובן זה, "סוס מלחמה" היה מתפקד טוב בהרבה בשדות הקרב התמימים של הוליווד הקלאסית מאשר בזירות המתוחכמות והציניות של הקולנוע המודרני.

אם ג'ו רייט היה מביים את "סוס מלחמה", הייתי מתרשם מההתקדמות. במקרה של ספילברג, אני מאוכזב.

המלצות קריאה:

יוסי מלמן על ההצגה הלונדונית "סוס מלחמה" ועל סוסי המלחמה האמיתיים

תום שגב על מקומה הקדוש של מלחה"ע הראשונה בזיכרון הבריטי

אורי קליין על סטיבן ספילברג, אולי החשוב שבבמאי הוליווד בעת הנוכחית

Twitsonfilms: הם יורים גם בסוסים מגויסים? לא אם זה תלוי בספילברג. אפוס הרפתקאות רומנטי מרשים אך אפיזודלי, מתקתק ונטול עניין וערך. ½***

 

"סוס מלחמה" (War Horse). בימוי: סטיבן ספילברג. תסריט: לי הול וריצ'ארד קרטיס (עפ"י ספרו של מייקל מורפורגו). שחקנים: ג'רמי אירוויין, פיטר מולאן, אמילי ווטסון, דייויד ת'יוליס, טום הידלסטון, לאונרד קארואו, דייויד קרוס, סליין בוקנס, נילס ארסטרופ, אדי מרסן, בנדיקט קמברבטץ'. 146 דקות.

אידיבי כאן, IMDB כאן

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s