בשבדית זה נשמע פחות טוב: "נערה עם קעקוע דרקון" (ביקורת)

יש לי חבר שחולק איתי אהבה משותפת לדייויד פינצ'ר. והחבר הזה, להפתעתי, לא רץ נרגש לראות את "נערה עם קעקוע דרקון" מיד עם הגעתו לקולנוע. למעשה, חודשים ארוכים קודם לכן הוא כבר הקפיד לגלות חוסר עניין והתלהבות, שלא לומר סלידה מבחירת הפרויקט של פינצ'ר. לשווא ניסיתי להרגיע אותו – "זה פינצ'ר, יהיה בסדר, הוא לא יבזה את עצמו". הוא לא ראה איך משהו טוב יכול לצאת מזה.

(זה מזכיר לי במידה רבה תחושות שגיליתי אצל אדם אחר, שחולק איתי הערצה משותפת לקלינט איסטווד, נוכח "ג'יי. אדגר". אבל זה סיפור אחר)

ובכן, לאחר צפייה ב"נערה עם קעקוע דרקון", עלי להודות כי התחושות מעורבות. אלו הן השורות התחתונות:

א. זה ללא ספק איננו אחד מסרטיו הטובים של פינצ'ר.

ב. זה עדיין סרט טוב בהרבה ממרבית התוצרת ההוליוודית.

ג. פינצ'ר היה יכול לוותר על זה.

ד. אבל אם כבר מישהו צריך לעשות רימייק אמריקאי ל"נערה עם קעקוע דרקון", זה בלי ספק פינצ'ר.

הדבר שעורר בי תקווה ביחס לבחירתו של פינצ'ר היתה האכזבה היחסית שלי מהעיבוד השבדי של נילס ארדן אופלב לספר הראשון בטרילוגיית "מילניום" של סטיג לארסון מ-2009. זה לא היה עיבוד רע, אבל הוא היה קצת קורקטי וצונן מדי לטעמי. מהוקצע מדי, חסר לב ושאר רוח. פינצ'ר, מקצוען של סרטי פשע אפלים (מ"שבעה חטאים" ועד "זודיאק"), היה האיש הנכון לתקן זאת.

זהו סיפור העלילה, בקצרה: מיקאל בלומקוויסט (דניאל קרייג, יעיל וקצת יותר כריזמטי ממיקאל ניקוויסט שקדם לו בתפקיד שהוא בסה"כ די אפרורי ומשעמם) הוא עיתונאי חוקר שנשכר ע"י הנריק ונגר (כריסטופר פלאמר) לחקור את פרשיית היעלמותה של אחייניתו לפני 40 שנה. הוא מגייס לעזרתו את ליסבת סאלנדר (רוני מארה), אשפית מחשבים מוזרה ומתבודדת.

הטקסט הזה לא מבקש לעמוד על ההבדלים בין שתי הגרסאות (אפשר לעשות זאת בעזרת לירון סיני ב-YNET). זה גם די ברור שכסרט הוליוודי, "נערה עם קעקוע דרקון" גרסת פינצ'ר מיועד מראש לקהל שלא ראה את המקור השבדי. ככה זה אצל האמריקאים – הם לא מסתדרים עם כתוביות תרגום. אימפריה.

ובכל זאת, אם עומדים בקצרה על השינויים שהכניסו פינצ'ר והתסריטאי סטיבן זייליאן בגרסתם, אפשר לראות שפינצ'ר בעיקר בזק יותר סגנון הוליוודי לסרטו (קצב, המוסיקה של טרנט רזנור ואטיקוס רוס), העלה את רף האינטנסיביות והידק את המותחן הארוך (157 דקות). התוצאה טובה עשרות מונים מזו של אופלב, גם אם השינויים כמעט ואינם ניכרים לעין (בעיקר משום שהעלילה כמעט ולא שונתה).

השינוי הבולט נעשה בדמותה של ליסבת סאלנדר, אחת הגיבורות המעניינות של הספרות והקולנוע המודרניים. סאלנדר כבר הפכה את נומי ראפאס לכוכבת, והקפיצה אותה משבדיה להוליווד ("שרלוק הולמס: משחק הצללים"), וכעת היא עושה זאת גם לרוני מארה.

נערות עם קעקוע דרקון. מימין: רוני, משמאל: נומי

שורה ארוכה של כוכבות חשקו בתפקיד, אבל פינצ'ר נהג בחוכמה ובחר באחת שאינה כוכבת. רוני מארה הפציעה בתפקיד קטן ב"הרשת החברתית" של פינצ'ר, בתפקיד חברתו של מארק צוקרברג. תפקיד מקסים וחינני שעשה תהודה גדולה ביחס לממדיו הצנועים, אבל בעיקר שבה את לבו של פינצ'ר. אינני יודע איך נערת הקולג' היפה הצליחה לשכנע את פינצ'ר כי תוכל להפוך לפנקיסטית אנדרוגינית, אבל זה קרה, וכעת מארה בדרכה למעלה.

למרות של"נערה עם קעקוע דרקון" שני גיבורים, הסדרה היתה מאז ומתמיד שייכת לה (כפי שניתן ללמוד גם מהשמות העבריים והאנגליים שנבחרו לתרגום המקור השבדי: "גברים ששונאים נשים"). זוהי דמות מרתקת ומיוחדת, ובידיה הצנומות של מארה היא הופכת לשונה במקצת מזו שעיצבה ראפאס. סאלנדר של ראפאס היתה אתלטית ובעלת כישורים פיזיים. היא היתה קצת גיבורת-על אאוטסיידרית עם מסכת פירסינג. מארה, על סף האנורקסיה, מציגה דמות פגיעה יותר. ניהיליסטית מוחלטת, עצמאית בשטח שלא צריכה טובות, נכה רגשית – אבל גם מחבקת וזקוקה לקרבה.

זה בולט לדוגמה בסצנת הסקס בין ליסבת למיקאל. בשתי הגרסאות זוהי ליסבת שיוזמת את הסקס ומפתיעה את מיקאל, אלא שבעוד בגרסה השבדית מיקאל הוא זה שדואג לארוחה בבוקר שאחרי, בגרסה האמריקאית זוהי ליסבת.

לא אמרתי איפה הקעקוע

פינצ'ר בחר להשאיר את הסיפור בשבדיה. על פניו, זו בחירה תמוהה ואפילו מרגיזה – גיבורים שבדים מדברים באנגלית (זה קיים גם ב"סוס מלחמה", ושם זה באמת הרגיז אותי). אבל בהתחשב בדרישה המוקדמת – סרט שבדי לקהל דוברי אנגלית שמסרב לקרוא כתוביות – נכון עשה פינצ'ר שלא העתיק את הסיפור למחוזות מושלגים בארה"ב, והשאיר אותו בשבדיה. הסיפור מתיישב היטב עם המקום, עם האווירה הצוננת, עם ההתיישבות המבודדת, עם החברה המסואבת ועם הזיכרון הנאצי היושב בלב אירופה. ומעבר לכל, זה הדבר ההוגן לעשותו; לארסון כתב על החברה השבדית – לא זו הנאורה והמתקדמת ממחקרי האוניברסיטאות והמאמרים הכלכליים, אלא זו האלימה, המושחתת והנגועה בסקסיזם ובגזענות. פינצ'ר וזייליאן שומרים על מורשתו.

כעת אפשר לחזור לשורות התחתונות. זה אינו אחד מסרטיו הטובים של פינצ'ר, ובכל זאת הוא מצוין; הוא יכול היה לוותר על הפרויקט הזה, ובכל זאת אין מתאים ממנו לעשות אותו. זהו מותחן אפל, סקסי ואלים, עם גיבורה מרתקת במרכזו. ליסבת סאלנדר ודייויד פינצ'ר הן שתי סיבות שדי בהן כדי ללכת לצפות בו.

סיקוונס הפתיחה המעולה של הסרט – קארן או שרה את "Immigrant Song" של לד זפלין

Twitsonfilms: סרט שבדי בדיבוב אמריקאי? לא ממש. פינצ'ר לא מתרחק מהמקורות, אבל נותן מפינצ'ריותו האפלה. גם פינצ'ר בינוני זה מצוין. ½***

נערה עם קעקוע דרקון (The Girl with the Dragon Tatoo). בימוי: דייויד פינצ'ר. תסריט: סטיבן זייליאן (עפ"י ספרו של סטיג לארסון). שחקנים: רוני מארה, דניאל קרייג, כריסטופר פלאמר, סטלאן סקארסגארד, סטיבן ברקוף, יוריק ואן וגנינגן, ג'ואלי ריצ'רדסון, רובין רייט. 157 דקות.

אידיבי כאן, IMDB כאן

2 תגובות ל-“בשבדית זה נשמע פחות טוב: "נערה עם קעקוע דרקון" (ביקורת)

  1. אני באתי לסרט בראש נקי, מהרגע ששמעתי על הפרויקט ושפינצ'ר נבחר לביים אותו. החלטתי להימנע מלראות את הגרסה השבדית או לקרוא את הספרים. לבוא אובייקטיבי כאפשר. אני חושב שהוא עשה עליי הרבה יותר רושם בגלל זה, אחרת הייתי עסוק רק בהשוואות כמו שרוב מבקרי הקולנוע עושים בביקורות שלהם לגבי הסרט. וזה ממש ניכר בסרט הזה. חבל, זה סרט שראוי לדיון יותר מעמיק ולהתמקדות ספציפית בו. אבל אני מסכים עם כל מילה שכתבת ובמיוחד "זה אינו אחד מסרטיו הטובים של פינצ'ר, ובכל זאת הוא מצוין". מה לעשות, להתעלות מעל שבעה חטאים זה חתיכת הר שצריך לטפס עליו..

    • ניב שטנדל

      אני חושב שזה נכון – מי שבא בראש נקי, נהנה יותר. בסוף הוא מצוין, רימייק או לא רימייק.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s