תמונות קצרות: "W.E" (ביקורת)

1. ראשית כל, אני רוצה להגיד שהתכוונתי להעניק לסרט ביקורת מלאה, ולא במתכונת "תמונות קצרות" שמוקדשת לרוב לסרטי אקשן זולים ולא מורכבים יותר מדי. רציתי לתת למדונה את הכבוד להתייחסות מעמיקה. אבל "W.E" פשוט לא שווה את זה.

2. אני יכול להגיד הרבה דברים על "W.E", אבל את השורה התחתונה ניסחה סטפאני צז'ארק מ"מוביליין" טוב ממני: "W.E הוא למעשה שני סיפורים מצטלבים – או בעצם, ליתר דיוק, שני סיפורים שמתחככים זה בזה באופן מגושם בניסיון מביך להפיח ניצוץ".

3. היא, אגב, עוד היתה רחומה עם הסרט. ריצ'ארד קורליס מ"טיים מגזין" – שהציון שלו לסרט לפי מטהסקור הוא אפס עגול – טען שזה כנראה הסרט הגרוע של 2011.

4. "W.E" מגולל, כאמור, שני סיפורים עם הקבלה עלילתית ורעיונית שמצטלבים מדי פעם בתודעתה של הגיבורה. הסיפור הראשון הוא סיפורה של וולי ווינת'רופ (אבי קורניש), אמריקאית נשואה בלא אושר שהופכת לאובססיבית לסיפור האהבה של וואליס סימפסון (אנדראה רייסבורו) והמלך אדוארד השמיני (ג'יימס ד'ארסי) ונשאבת לרומן עם איש אבטחה רוסי בשם יבגני (אוסקר אייזיק).

5. הבעיה היא שזה מיותר בדיוק כמו שזה נשמע. אין שום הצדקה לסיפור המודרני המולבש על הסיפור ההיסטורי; בעיקר משום שהסיפור ההיסטורי הוא מרתק, עסיסי ויכול בקלות להחזיק סרט בעצמו. במשפט אחד: אדוארד השמיני, מלך אנגליה למשך פחות משנה (ינואר-דצמבר 1936), ויתר על כתרו כדי לחיות עם אהובתו, שהיתה גם זרה וגם אישה נשואה, וחי איתה בגלות עד למותו. מי צריך להערים על זה את הקשקוש המלנכולי של וולי ווינת'רופ?

נאום הפרישה של אדוארד

6. יתר על כן – מדונה ואלק קשישיאן, שותפה (האמריקאי ממוצא לבנוני) לכתיבת התסריט, אפילו חשבו לתקוף את הסיפור הזה מזווית שונה: לא סיפורו של המלך שהקריב את הכתר למען האהבה, אלא האישה שספגה זעם ועלבונות מאותה סיבה.

7. תובנה: וואליס סימפסון היא היוקו אונו של בית המלוכה הבריטי.

למעלה: וינדזור וסימפסון. למטה: ד'ארסי ורייסבורו

8. סיפור עסיסי, פרספקטיבה ייחודית – ובכל זאת "W.E" הוא שעמומון היסטורי. הריעו למדונה.

9. מבחינתי, זה עדיין הסרט הכי טוב של מדונה (והוא נמצא במלואו ביוטיוב, בחלקים. תתחילו כאן)

http://www.youtube.com/watch?v=pYgiSRTfzm0&feature=related

10. וזה עדיין הדבר הכי טוב שהיא עשתה בקולנוע (אני עוד זוכר איך נשמטה לי הלסת כשהבנתי שהקוזינה הצעירה הזו היא מדונה).

11. וזה עדיין רגע השיא של הקריירה שלה.

Do it with Madonna

12. מפתיע כמה מעט כוכבים הצליחה לגייס מדונה לסרט בבימויה. בין היתר דחו כאן תפקידים ורה פרמיגה (תפקידה של סימפסון) ויואן מקגרגור (המלך ג'ורג'). מדונה, סופרסטארית ברמות אלוהיות, נשארה כאן עם קאסט דרג ב'.

13. אבל הקאסט הזה, ברובו, אינו הבעיה של "W.E". אבי קורניש היא שחקנית נפלאה שעדיין מחכה לתפקיד הפריצה שלה. וולי ווינת'רופ הוא לא המקרה. אבל כשזה יקרה, קורניש תכבוש את הוליווד כמו קייט ווינסלט. קורניש שווה פוסט בפני עצמו, ועוד אקדיש לה אותו. אוסקר אייזיק ("דרייב") ממשיך להיות אחד משחקני המשנה המעניינים בהוליווד, ודייויד ד'ארסי נראה טבעי יחסית בתפקיד המלך ההולל.

(2) Do it with Madonna

14. מי שמאכזבת במיוחד, שלא באשמתה, היא רייסבורו. רייסבורו היא שחקנית (בריטית שמשחקת כאן אמריקאית) מצוינת – מדונה בחרה בה לאחר שראתה אותה בתפקיד מרגרט תאצ'ר בדרמת הטלוויזיה של ה-BBC "ההליכה הארוכה לפינצ'לי", עליה זכתה גם במועמדות לבאפט"א – אבל היא נעדרת את הנתונים, הפיזיים והכריזמטיים, כדי ליצור אצל הצופה את האמון שזו האישה שלמענה המלך אדוארד ויתר על כס המלוכה ועל מולדתו. זה שלא בגלל שהיא לא יפה במיוחד – גם סימפסון לא היתה יפהפיה, ורייסבורו דווקא דומה לה. הבעיה היא שהיא גם לא מקסימה במיוחד. ולכן היא פשוט לא משכנעת.

רייסבורו כמריל סטריפ הצעירה

15. אומלל במיוחד לורנס פוקס, שמגלם את תפקיד המלך המגמגם ג'ורג' השישי, אחרי שקולין פירת' כבר הפך אותו לאייקון קולנועי.

16. "נאום המלך", אגב, הוא בדיוק מה ש"W.E" היה צריך להיות – דרמה היסטורית אמינה, עשויה כהלכה ולא מסורבלת. אבל מדונה העדיפה להסתבך.

17. מי שמצטיין בסרט בכל זאת הוא אבל קורזניובסקי. קורזניובסקי הפולני אחראי על הפסקול של "W.E" (אפשר לשמוע אותו ביוטיוב. תתחילו כאן). תגידו מה שתגידו – במוסיקה מדונה בכל זאת מבינה דבר או שניים. גם אם מדובר רק בבחירת האדם הנכון למשימה. קורזניובסקי זכה עם "W.E" למועמדות שניה לגלובוס הזהב, אחרי "סינגל מן" ב-2009 ("W.E", אגב, זכה למועמדות לאוסקר דווקא על עיצוב התלבושות). והפסקול שהלחין ל"W.E", עדין ואקספרסיבי בה בעת, הוא מצוין. למעשה, במרבית הזמן הוא הרבה יותר טוב מהסצנות אותן הוא מלווה.

http://www.youtube.com/watch?v=CFGMDQSHHhA

זה מהפסקול שהלחין קורזניובסקי

<iframe width="420" height="315" src="http://www.youtube.com/embed/yDmsvYnfMQA&quot; frameborder="0" allowfullscreen></iframe>

וגם השיר הנהדר הזה מהפסקול (אבל את זה לא הלחין קורצניובסקי) – שיר שמלווה מסיבה אצל המלך אדוארד, ובכלל מספר על האהבה שגרמה למלך לוותר על כתרו (ומוכר יותר בביצוע של הארי בלפונטה)

<iframe width="560" height="315" src="http://www.youtube.com/embed/_97U-9GpmTo&quot; frameborder="0" allowfullscreen></iframe>

http://www.youtube.com/watch?v=FDQx5puxfHE&feature=related

וזה החלק של מדונה בסיפור

<iframe width="560" height="315" src="http://www.youtube.com/embed/Y3ZyO0xHBl0&quot; frameborder="0" allowfullscreen></iframe>

17. ה"W.E", אגב, מתייחס ל"וואליס ואדוארד" ול"וולי ויבגני", וכמובן גם ל"We". זה יפה מאוד, אבל אל תצפו לעוד הרבה רעיונות יפים שכאלה.

Twitsonfilms: נאום הפילגש? לא ממש. מדונה לוקחת סיפור מצוין מזווית מעניינת, ומסרבלת אותו עם עלילה צולבת מיותרת. משעמם כמו נאום מלכותי מגומגם. ½**

"W.E". בימוי: מדונה. תסריט: אלק קשישיאן ומדונה. שחקנים: אבי קורניש, אנדראה רייסבורו, דייויד ד'ארסי, אוסקר אייזיק, ריצ'ארד קויל, לורנס פוקס, ג'יימס פוקס, ג'ודי פארפיט, כריסטינה צ'ונג, חלוק בילגינר, קייטי מק'גראת, נטלי דורמר. 119 דקות.

IMDB כאן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s