יום הולדת שמח, מיסטר דיקנס

אתמול צוינו מאתיים שנים להולדתו של צ'ארלס דיקנס. דיקנס הוא אחד הסופרים החשובים של תרבות המערב, אבל עד לפני כמה שנים הוא כמעט ונעדר ממדפי הספרים בישראל. אפשר היה למצוא בעיקר את התרגומים הישנים של מ. מזרחי ליצירתו ("בית ממכר העתיקות", "שתי ערים") וגרסאות מקוצרות המיועדות לילדים, אבל תרגומים חדשים ומעודכנים – שהם הכרח כאשר מדובר בסופר שפונה גם לבני נוער – לא היו בנמצא.

בשנים האחרונות המצב הזה מתחיל להשתנות. אפשר להגיד שמי שבישרה על כך היא עירית לינור, שהציעה תרגום ל"ניקולאס ניקלבי" ב-2005 (הוצאת אחוזת בית). בעקבותיה הלכו הוצאות נוספות: "שתי ערים" בהוצאת זמורה ביתן (בתרגומה של מרים יחיל וקס), ושני תרגומים שיצאו כמעט במקביל לספרו הידוע ביותר כנראה, "אוליבר טוויסט" – האחד בסדרת "הרפתקה" המעולה של הוצאות מודן ואוקיינוס (בתרגומם של שהם סמיט ואמנון כץ), והשני בהוצאת אלכסנדריה (בתרגומו של טל לאופר). כבר שנים שדיקנס לא זכה לעדנה ישראלית שכזו, וכעת רק נותר לחכות ולראות מי ירים את הכפפה ויוציא שוב "רשומות מועדון הפיקוויקים" (ועדיף בתרגומו של אהרון אמיר מ-1990), לו אני מצפה מאז חזרתי מחנות הספרים ובידי הספר – רק כדי לגלות שזהו הכרך השני, והראשון אזל.

ב"גלריה" של "הארץ" ציינו אתמול את יום ההולדת בפרויקט מיוחד ומעניין. כדאי לקרוא גם את אריאנה מלמד, עירית לינור ויותם שווימר. את כל כתבי דיקנס (באנגלית) אפשר למצוא כאן, ב"פרויקט גוטנברג".

ואני מבקש להוסיף על כך רק זאת: חמישה קטעים של תרבות פופולארית שמצדיעים לדיקנס וליצירתו. להנאתכם.

1.

קיצור תולדות דיקנס (באדיבות ה-BBC)

2.

החבובות מספרות את מעשיית חג המולד

(הסרט במלואו ביוטיוב כאן)

3.

קרול ריד עושה את "אוליבר טוויסט" (תחת השם "אוליבר!). כסף לא גדל על העצים, צריך ארנק או שניים לסחוב.

4.

סאות'פארק מספרים על פיפ בעזרת "תקוות גדולות" (את הפרומו לפרק – בו ניתן לצפות במלואו כאן – הכין מעריץ. עבודה יפה). גם טריי פארקר ומט סטון מודים שזה אחד הפרקים הפחות פופולאריים בסדרה, אבל גם אחד שקרוב ללבם. שווה לצפייה, ולו בזכות מלקולם מקדואל והרובו-קופים. לא רובוקופים – קופים רובוטיים.

הפרק המלא – כאן

5.

הסימפסונס מנסים לכתוב את "בין שתי ערים". מסתבר שגם אלף קופים לא יצליחו בסופו של דבר להגיע לשורה המושלמת הזו.

ועוד שלושה עיבודים לדיקנס שכדאי לצפות בהם (יש אינספור עיבודים לדיקנס – אפשר לקרוא על כמה מהם אצל אורי קליין ב"הארץ" – אבל זו התחלה, ולאו דווקא עם העיבודים הביביסיאניים הצפויים), עם קישורים לצפייה בסרטים המלאים

"תקוות גדולות", דייויד לין, 1946: אל תרתעו משנת ההפקה, ושימו לב, תחת זאת, לבמאי – מדובר באחד העיבודים המעולים שנעשו לדיקנס. נפלתי עליו אי שם בעשור הקודם, בשעת בוקר טלוויזיונית נידחת (בחינוכית 23, אם אינני טועה), מנומנם למחצה, ומצאתי את עצמי מרותק. ג'ון מילס הוא פיפ, ואלרי הובסון היא אסטלה, ג'ין סימונס – שנפטרה בינואר לפני שנתיים בגיל 80, כאן עדיין ילדה – היא אסטלה הצעירה, פינליי קארי המפחיד הוא מגוויץ', מרטיטה האנט – בלוק כלת הרפאים – היא מיס האווישם נפלאה, ואלק גינס בן ה-32 הוא הרברט פוקט.

"סיפורי רפאים: רשומות מועדון הפיקוויקים", 1985: סדרת הטלוויזיה שהיתה ההיכרות הראשונה שלי עם רשומות המועדון.

"דייויד קופרפילד", פיטר מדאק, 2000: מעניין ולו כדי לראות את מייקל ריצ'רדס מנסה להיחלץ מדמותו של קוזמו קריימר. כאן הוא בתפקיד ווילקינס מיקוובר, הוגה הכלל הבא:

Annual income twenty pounds, annual expenditure nineteen pounds nineteen and six, result happiness. Annual income twenty pounds, annual expenditure twenty pounds ought and six, result misery.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s