הרולר (2.3.12)

1.

בשל לחץ עבודה, הרולר לא עלה במשך השבועיים האחרונים, והצטברו חומרים רבים על השולחן. למשל – וויטני יוסטון מתה. זוכרים?

 

תעזבו אותי מכל הקיטש שלה. בעיני זה עדיין השיר הכי טוב שלה. ורק בגרסה הזו.

2.

וביום רביעי מת דייוי ג'ונס – מהמאנקיז, לא מ"שודדי הקאריביים". כמה עצוב.

אז כולם מכירים את "I'm a Believer", ואני מניח שגם את "Sleepy Jean" – שניהם נפלאים – אבל הנה משהו אחר. במחווה לסצנה שהבאתי כאן לפני זמן לא רב, מתוך "פרח הקטטוס", הנה "She Hangs Out" לזכרו (ג'ונס הוא הסולן עם החולצה המצחיקה והתנועות המצחיקות עוד יותר).

(וכאן ג'ונס מבצע את השיר בהופעה מהשנים האחרונות, עם הרבה חן והומור עצמי)

3.

ובזמן שלא היינו פה אדל הספיקה לחזור מנבצרות, להכחיש פרישה ולקטוף את כל הפרסים בעולם. בצדק.

4.

עוד מהגראמי: ברוס אלמייטי מאותת שהוא חוזר.

5.

אבל הדבר הכי מרגש בגראמי היה זה.

לא יודע מה איתכם – I'm thinking of Good Vibrations.

6.

ומהגראמי – לאוסקר. סיכום מזורז של אוסקר די משעמם תמצאו כאן.

אם אתם מתעקשים על קטע מהאוסקר, קחו את זה.

וזו, כמובן, תמונת השבוע:

7.

אמנם הפסדנו לאיראנים, אבל אפשר להתנחם בכמה דברים. ראשית, הפסדנו לסרט מצוין. שנית, פוליטיקה בלה בלה בלה. שלישית, כבוד בלה בלה בלה. ורביעית, יצא מזה יופי של מערכון ל"ארץ נהדרת", שהיה מחווה ראויה לשלמה בראבא (שבטח חלפה לחצי מצופי "ארץ" הצעירים מעל לראש).

8.

"הארטיסט" הוא הזוכה הגדול של האוסקר, עם פרסי הסרט, הבמאי והשחקן הטובים ביותר – אבל "הוגו" יצא עם מספר שווה של פסלונים (חמישה). הביקורת על הסרט הנפלא הזה כאן (ועל "הארטיסט" – כאן).

9.

בחזרה למוסיקאים ולאמנים מתים – גם לאריק לביא הגדול מתוכנן אלבום חדש – אוסף שילווה ביוגרפיה שכתבה רעייתו שושיק שני – ובאוסף שיר חדש של נעמי שמר. אני מאלה שמברכים תמיד על גילויים חדשים של אמנים מתים.

את זה אתם מכירים? (מתוך אוסף קודם של הקלטות נדירות של לביא – "בדרכי שלי". דוד אבידן התפרע)

10.

וממוסיקה – לשירה. יום השירה הבינלאומי צוין השבוע בעולם – וגם כאן בבלוג.

11.

גם זו שירה:

מיכאל הנדלזלץ מביא בביקורתו על "קומדיה של טעויות" של "הקאמרי" טקסט נהדר – מונולוג של תומאס מור, ממחזה המשויך בין השאר לשייקספיר, בתרגומו של דורי פרנס. פרנס קושר בין המונולוג לבין "קומדיה של טעויות" כמחזה על שוהים לא חוקיים – עניין רלוונטי כמובן לנו ולזמננו. הנה המונולוג:

תדמיינו לראות את הזרים

האומללים, עם תינוקות על גב,

נושאים מטען עלוב, מדשדשים

אל הנמלים והחופים בכדי

להישלח אך אתם מתרווחים

כמו מלכים במשאלות לבכם.

ומה השגתם, אה? הוריתם איך

עוז מצח והיד החזקה הם המנצחים!

לפי תקדים זה איש מביניכם

אף פעם לא יחיה עד גיל זקנה:

כי עדר בריונים אחר, אם רק

יצוץ בו חשק – באותה היד,

בשם אותן סיבות, אותה הזכות,

יעוט גם עליכם כמו כריש,

ובני-אדם כמו דגי-טרף רק

יאכלו זה את בשר זה.

ואם, נאמר, המלך, אשר חס על מי

שמתחרט, לא יעניש אתכם,

רק יגרש, לאן תלכו? צרפת,

גרמניה, הולנד, פורטוגל, ספרד?

לא-לא, בכל מקום שלא כפוף

לאנגליה – אתם תהיו זרים.

ינעם לכם למצוא אומה כל כך

ברברית שבפרץ אלימות

מחריד לא תעניק לכם מעון,

תבעט בכם כמו בכלבים?… כיצד

תרגישו אם כך ינהגו בכם?

זה מצבם של הזרים, וזה

לבכם: הר פרא בלי אנושיות.

12.

"שלושת החזרזירים" – גרסת העיתונות המודרנית (פרסומת של הגרדיאן)

13.

אסי דיין העניק ראיון מעניין לאורי קליין ב"גלריה" לרגל עליית "ד"ר פומרנץ".

14.

זוכרים את "Iron Sky" (הסרט על הנאצים בחלל)? אז הוא יופץ בישראל!

15.

זינוק של 100% בהוצאת שכר המנהלים מ-2006; 34 מיליון ש"ח הוצאות גביה; 45 מיליון ש"ח הוצאות נסיעות, טלפון ואש"ל – דברים שצריך לדעת על רשות השידור (רגע לפני ש"המדריך למהפכה" של דורון צברי מגיע ליס דוקו).

(נתי טוקר ב"דה מארקר")

16.

שמתם לב שהריאליטי בארץ נהיה רכרוכי? גילי אייזקוביץ' מ"גלריה" שמה לב. אחת האמירות של עמי גלאם (מנהל תחום בידור וריאליטי ב"קשת") מתוך הכתבה מעניינת במיוחד. גלאם מספר על פרק ב"מאסטר שף" שבו הוחלט, ללא תכנון מראש, לוותר על ההדחה. "בתחילת דרכנו בריאליטי בטחנו רק ברגע ההדחה. חשבנו שזה מה שאנשים רוצים לראות. עם הזמן התברר שלצופה הדרך חשובה כמו התוצאה, לפעמים אפילו יותר".

17.

נילי אושרוב תמהה, ובצדק, על ההתלהבות מכך שעומר אדם הואיל בטובו להתגייס לאיזה תפקיד עורפי.

18.

ואני שמח לגלות שסוגיות פוליטיות וחברתיות שהחברה הישראלית זרקה מהדלת חוזרים אליה מהבריכה בוילה של "האח הגדול" (מתוך "עכבר העיר").

וכמעט באותו הקשר – מברך על עצם קיומה של "עבודה ערבית" (מתוך "בית אבי חי").

19.

שמעתם על המלצר שהכה סועד שלא השאיר לו טיפ? הגיע הזמן לדבר על עניין הטיפים. את הנורמה הנפסדת הזו צריך להפסיק.

מובן שלרובנו (לרבות אנוכי) לא יהיה האומץ לא לתת טיפ. הנה תרגיל מחשבתי שאולי ישחרר אותנו מעכבות: נניח שנפסיק לתת טיפים. הכנסתם של המלצרים תצנח – הרי רוב משכורתם מבוססת על הטיפים. המקצוע יאבד אטרקטיביות – והרי כל האטרקטיביות שבו היא הטיפים. המלצרות היא עבודה מייגעת, ובלי הטיפים היא גם לא מתגמלת. מלצרים יתפטרו מעבודתם. בעלי המסעדות יאלצו להעסיק בשכר הנמוך מלצרים מוכשרים פחות, אדיבים פחות, מיומנים פחות. לקוחות יפסיקו להגיע למסעדות שבהן השירות יהיה ירוד. בעלי המסעדות שירצו להתאושש ולהתבלט, ישפרו את תנאי המלצרים, יגייסו כוח אדם טוב יותר ויחזירו את הלקוחות. בסופו של התהליך, כולם ירוויחו: המסעדות ישובו לשגשג, המלצרים יהנו משכר קבוע והולם, הלקוחות יהנו משירות טוב, והטיפ יחזור להיות טיפ: ינתן במקרים החריגים בהם הוא ראוי להינתן.

עוד בנושא – כאן.

20.

מה אם גברים ונשים היו מתחלפים בתפקידים בסצנות הברים? זה היה נראה בערך ככה.

וזה ההמשך

מזכיר את זה.

וזה ההמשך

יש גם את זה

21.

טריילר לשבת

טים ברטון חוזר ל"פרנקנוויני".

בונוס: "פרנקנוויני" המקורי (ובונוס בבונוס – הופעות מפתיעות של שלי דובאל, דניאל סטרן, סופיה קופולה וג'ייסון הרווי, שהיה האח וויין המעצבן ב"שנות הקסם" – שם, אגב, שימש סטרן כמספר, קולו של קווין ארנולד המבוגר)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s