סינמה גשש ("העולם מצחיק" – ביקורת)

 

באחד מהראיונות שהעניק לרגל יציאת סרטו החדש "העולם מצחיק", סיפר הבמאי והתסריטאי שמי זרחין על העלבון הקל שנושאת עמה העיר טבריה לאורך השנים מהתייחסויות שנתפסות כמזלזלות. זרחין כיוון בעיקר לשני מערכונים של הגשש החיוור שעסקו בעיר. במפורסם שבהם, "קפיטריה בטבריה", נטבע בין השאר המשפט האלמותי "טבריה, טבריה… לו היית צפת". לחידודים שכתב ניסים אלוני אפשר להוסיף יצירת תרבות מרכזית אחרת (גם אם פחותה בהרבה בחשיבותה), "אבא גנוב", שסייעה לקבע את דימויה העממי של העיר באמצעות בדיחות על טבריינים ובאמצעות דמותו הגברית, המחוספסת ונטולת הגינונים של צ'יקו בן דוד (יהודה ברקן).

זרחין, יליד טבריה, מנסה מזה שנים אחדות לייצר מעין אפליה תרבותית מתקנת לעיר: בסרט "אביבה אהובתי", בספר "עד שיום אחד", וכעת ב"העולם מצחיק", שגם מתעמת ישירות עם הגשש החיוור. בעצם, מתעמת אינה המילה הנכונה כאן. להיפך; "העולם מצחיק" מחבק את השלישיה באהבה, גאה בחיבור הקונוטטיבי בין טבריה לקפיטריה הגששית ומדקלם בדיחות כאילו הן אינן על חשבונן גיבוריו. אין כאן זכר לעלבון אותו הזכיר זרחין; רק אהבה גדולה.

ואני חשבתי שלבחורות תמיד עוצרים טרמפים

"העולם מצחיק" הוא אסופת סיפורים קולנועית שמתקבצת סביב ציר מרכזי: סיפורה של שלישיית אחים שניתקו כל קשר ביניהם. הם עשו זאת למרות שהם יתומים הזקוקים זה לזה, למרות שהם מסובכים בחייהם האישיים וזקוקים לכל תמיכה, ולמרות שהם חיים באותה עיר שבה נדמה כאילו כולם מכירים את כולם. ובכל זאת, כמו שקבעו הגשש, "טברייני לטברייני – אינדיאני".

שלישיית האחים – מקבילה לשלישיית הבדרנים שניצבת כל העת מאחורי הקלעים של הסרט – הם מירון (דני שטג), גולן (אלי פיניש) וירדנה (אסי לוי). שלושתם זכו לשמות אתרים בקרבת העיר כמו כדי להצביע על זיקה מקומית שלא ניתן לנתק, ממש כפי שאי אפשר להעתיק הר או נהר ממקומם. כל אחד מהם לובש צבע יסוד: מירון באדום, ירדנה בכחול, גולן בצהוב (הגם שזהו צבע יסוד משני). הם עצמם לא מבינים את משמעות הדבר; צבעי יסוד כשלעצמם, הם רק צבעי יסוד. אדום הוא אדום, כחול הוא כחול. אבל כשהם מתמזגים זה בזה הם יכולים ליצור כל צבע שבעולם.

לכל אח צרה משלו: מירון, אב חד הורי לשני בנים, זכה במפתיע להתעוררותו מתרדמת של אחד מהם (משה אשכנזי), וכעת מנסה להחזיר אותו למסלול חיים נורמלי מבלי לפתוח פצעים ישנים; ירדנה נכנסת להריון ולא מצליחה לגלות מי האב, בזמן שנישואיה מתפרקים; וגולן צופה באהובתו חולת הסרטן (אולה שור סלקטר) דועכת לנגד עיניו, בזמן שהוא ממשכן את חייו ומנסה לארגן הופעה מיוחדת של הגשש החיוור למענה. כולם נעזרים ברופאים (משה איבגי, אלון נוימן ודרור קרן, בהתאמה), וכל הרופאים חובשי כיפות אך מעוטי נסים. אין להם תשובות מניחות את הדעת לשאלות כמו מי האבא או איך מנצחים את הסרטן – לא מצד הדת ולא מצד המדע. נדמה שהכל שרירותי בפני המציאות, ולמאבק ההיסטורי בין שני הכוחות העוצמתיים האלה אין בהכרח משמעות לחייו של האדם הקטן.

בין שלושת קודקודי המשולש המנותקים נעה צפי (נעמה שטרית) – גם מקור שמה, צפת, בגיאוגרפיה האזורית – שמתפרנסת מניקוי בתים ומפרנסת את נשמתה בסיפורים. הסיפורים האלו וסיפורים אחרים זורמים מן הבתים אל סדנת כתיבה מקומית כמו הנחלים אל הכנרת. בסדנה, שמנהל רוני (יחזקאל לזרוב), מועלים סיפורים שחלקם אגדות פולקלור מקומיות בעלות קסם אקזוטי (איש הצבא שאילץ את כל העיר להצדיע לו ופקיד העירייה שלא יכול היה להיפרד מהכבשה שקנה לשחיטה) וחלקם סיפורים אנושיים יומיומיים פשוטים, מהסוג שמרכיב מציאות יומיומית פשוטה, כמו אהבה בין גבר (שלומי קוריאט) לאישה (רותם זיסמן כהן).

30 שקל על כמה עלי בייבי?!

ב"העולם מצחיק" כולם מספרים סיפורים, וכולם רוצים להיות הגיבורים של הסיפורים שלהם במובן הפרואקטיבי – להחליט על מעשיהם ולא לקבל אותם כהכתבות מלמעלה. כך איש הצבא שמסרב לקבל את הדחתו המבישה, וכך פקיד העירייה שמסרב לשחוט את הכבשה. יותר מכולם מגלם את המרדנות העיקשת הזו גולן, שמסרב להשלים הן עם הסרטן של אהובתו והן עם החלטתו של שייקה לוי שלא לשתף פעולה עם חלומו. התוצאות של שני המהלכים המקבילים האלה משלימות זו את זו – האחת פרוזאית ומתסכלת כמו החיים, השניה קתרטית ומענגת כמו באגדות. אלו הם החיים הכפולים על פי "העולם מצחיק", שמחייך בעולם עצוב מאוד.

התוצאה של כל אלה ביחד היא שיר הלל לא רק לטבריה, ולא רק לגשש החיוור, אלא גם למוטיבים שנקשרו בשמה של העיר: לעממיות, לחום האנושי. זרחין אורג את כולם יחד לכדי יצירה שמשלבת בין צחוק לדמע, בין שחור-לבן לצבע, בין עבר להווה, בין רגעים של אקזוטיקה כפרית לרגעים של שגרה מקומית מעיקה. אגדות טברייניות על אנשים פשוטים שחיים חיים פשוטים. אבל אין דבר כזה חיים פשוטים. תמיד יש חדשות ויש נצורות. יש פלאי פלאות.

מומלץ לקרוא את מאמרו המעמיק של תום שובל על היצירה השמי זרחינית בראי "העולם מצחיק", מתוך "אוצרות דרום 2012" של פסטיבל קולנוע דרום. כאן אפשר גם למצוא ראיון של שובל עם זרחין.

 

"העולם מצחיק". תסריט ובימוי: שמי זרחין. שחקנים: אסי לוי, דני שטג, אלי פיניש, נעמה שטרית, משה אשכנזי, אור בן מלך, יחזקאל לזרוב, שייקה לוי, אולה שור סלקטר, שלומי קוריאט, רותם זיסמן, אבי גרייניק, יוסי מרשק, ישראל קטורזה, זאב רווח, משה איבגי, אלון נוימן, דרור קרן, רותם אבוהב, לבנה פינקלשטיין, שרית וינו אלעד, עירית קפלן, ליאור רז, עידו ברטל. 129 דקות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s