קולות מן הארכיב: אבודים באפריקה ("מדגסקר 2" – ביקורת)

לרגל צאת "מדגסקר 3" – הביקורת על "מדגסקר 2"

פורסם ב"פרומו" (מעריב), דצמבר 2008

"מדגסקר 2: הבריחה לאפריקה" לא כאן כדי לחדש. נהניתם מהסרט הראשון (כנראה שכן, לפי מדד הקופות המרוסקות)? בסרט השני תקבלו את אותו הדבר, ועוד יותר. הסרט ממשיך לקלוח מבלי להסתבך בבדיחות מתוחכמות מדי, קאדר המדבבים הכוכבים דופק נוכחות, דמויות משניות שזכו להצלחה זוכות לזמן מסך נוסף, וארבעת הגיבורים מגלים שוב עד כמה קשה להיות ניו יורקרי בטבע.

לאחר החופשה המפתיעה לה זכו על חופי מדגסקר, מנסים ארבעת החברים – אלכס האריה (בקולו של בן סטילר), מרטי הזברה (כריס רוק), גלוריה ההיפופוטמית (ג'אדה פינקט סמית') ומלמן הג'ירף (דייויד שווימר) – ואיתם גם צמד הקופים המשכילים, מלך הלמורים ג'וליאן (סשה ברון כהן) ויד ימינו מוריס (סדריק הבדרן), ויחידת פינגווינים למבצעים מיוחדים, לעשות את דרכם בחזרה לאמריקה. אלא שהמטוס החבוט שנורה מכף קלע במדגסקר לא מצליח להרחיק טוס, והם מוצאים את עצמם בלב הסוואנות של אפריקה. בזמן שהפינגווינים עמלים על הרכבת המטוס מחדש, נטמעת הרביעייה בקרב בני מינה: מרטי מגלה אלפי זברות שמדברות ומתנהגות בדיוק כמוהו; גלוריה הופכת לרווקה מבוקשת בלהקת ההיפופוטמים; מלמן ההיפוכונדר ממונה לרופא האליל של הג'ירפות; ואלכס פוגש בהוריו (ברני מאק ושרי שפרד), מהם נחטף בילדותו, ויוצא להתמודד על כתר מלך החיות.

ואז קהלני ירד עם הטנקים מקו הרכס ותפר את הסורים

כמו קודמו, ולהבדיל מקולגות מצוירות מתוחכמות ו/או מתחכמות, "מדגסקר 2" מבקש בעיקר לבדר את הקהל הצעיר. הוא עושה זאת היטב: דמויות משעשעות, עלילה פשוטה ובהירה, אקשן לא רע ואנימציה לא שגרתית (כמו לסתה הרבועה של גלוריה או כפותיו הספוגיות של אלכס). לעומת אקורד הפתיחה מבשר הקדרות – סצנת חטיפתו של גור האריות אלקיי (אלכס) מאביו – שאר הסרט מקפיד על טון קליל ומהנה. או, בקיצור – המלך ג'וליאן אמר: "כולם להזיז ת'טוסיק".

נכון, למרטי יהיו בעיות זהות כשיגלה שהוא זברה ככל הזברות (וכולן מעצבנות כמו כריס רוק), ואלכס יאלץ להתמודד עם השפלה והגליה לפני שיזכה שוב להביא גאווה להוריו, שלא לדבר על הצרות הבין-גזעיות של מלמן וגלוריה, אבל זה חלק מהמשחק. בשאר הזמן אפשר ליהנות מזריקת האנרכיזם הפרוע שמביא לכל העסק סשה ברון כהן, ומדמויות המשנה ששוב גונבות את ההצגה: אל כיתת הפינגווינים, שמנהלת כל פעולה כמבצע צבאי מורכב, צמד הקופים שהופכים למנהיגי פועלים במהלך הסרט, ומורט הלמור (אנדי ריכטר) שמקפיד לחיות על הקצה, תאומו של סקראט מ"עידן הקרח", מתווספים כאן זובה הנכלולי (אלק בולדווין), המבקש לנשל את אביו של אלכס מכסו, ומוטו מוטו, ההיפופוטם הכי שרמנטי בביצה, בקולו הנמוך מים המלח של הראפר וויל איי. אם (א-לה בארי ווייט).

לקסם הבא שלי אזדקק לאנטילופה מהקהל

יש ב"מדגסקר 2" גם רגעים מפתיעים, כמו קו העלילה הנועז למחצה הרוקם סיפור אהבה בין היפופוטמית לג'ירף, או העובדה שהכאת קשישים מתקבלת בסרט בנונשלנטיות, אבל לרוב הוא שומר אמונים לדרך המסורתית של סרטי אנימציה לכל המשפחה. חבל: הפינגווינים (שכבר כיכבו בסרט קצר), הקופים ופמלייתו של המלך ג'וליאן שווים סרט משל עצמם. הם יותר מגניבים, יותר משוחררים, והרבה יותר מצחיקים מהגיבורים המרכזיים. האם אי אפשר לרקום סביבם מספיק דרמה? האם סקיפר וחייליו לא יכולים לככב בגרסה המצוירת של "משימה בלתי אפשרית"? האם ג'וליאן לא יכול לעשות לאמריקה את מה שבוראט לא הספיק? ואולי עדיף להשאיר אותם כך, נטולי חשיבות עצמית ודילמות כבדות ראש, חופשיים לגנוב את ההצגה בכל הזדמנות. אחרי הכל, אלכס אולי יהיה המלך החדש של הסוואנה, אבל ברור לכולם שהמלך ג'וליאן שולט.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s