פשעים בזמן ("לופר" – ביקורת)

החדשות הרעות: יש סרט מסע בזמן, ויש שאלות שצריכות להישאל.

החדשות הטובות: תשאלו אותן אחר כך. בינתיים יש פה סרט של ראיין ג'ונסון, והוא ממש מגניב.

"אני לא רוצה לדבר על מסע בזמן. כי אם נתחיל לדבר על זה, אנחנו נהיה כאן כל היום, מדברים ומציירים דיאגרמות עם קשים" (ג'ו של 2072 ב-2042)

מסע בזמן הוא קונספט סבוך, סבוך מאוד. למרות שזו אחת התמות המטופלות ביותר בתרבות המד"ב, היא מערימה קשיים רבים על היוצרים הבוחרים להתעסק בה. הסיבה לכך היא לא המורכבות הטכנולוגית האפשרית של מסע בזמן, אלא דווקא השאלות הפילוסופיות והמטא-פיזיות העולות ממנו: מה ההשפעה של מסע בזמן על הזהות, על הזיכרון, על המציאות. השאלות שמושכות את היוצרים, הן בדיוק השאלות שמקשות על עבודתן.

הבעיה הופכת גדולה עשרות מונים כשמדובר בסרט. אם ספרי מד"ב לפחות נהנים מיריעה רחבה וסבלנית להתעמק בסוגיה המורכבת, סרטים נאלצים לעשות זאת במהירות, בתוך 90-120 דקות שרובן מוקדשות בכלל לעלילה. יתר על כן: היוצר אינו רוצה שהצופה יבלה את הסרט במחשבות על המסע בזמן שיסיחו את דעתו מהסרט עצמו, ולכן עליו לפשט את הדברים במידה מסוימת.

זה נשמע כמו מכשול מועד, אבל זה לא גורם ליוצרי מד"ב להתרחק מהמוקש. וגם להצליח: "בחזרה לעתיד", "12 קופים", "שליחות קטלנית". מצד שני, זה לעולם לא עובד באופן מושלם. תמיד מתגלים חורים, ותמיד יהיו הצופים הערניים שיגלו אותם. עכשיו אפשר לעבור לשאלה הבאה: האם זה בכלל משנה?

חמש שקל אבטחה? למה מה קרה?!

אם אתם חושבים שזה משנה, יכול להיות שתתקשו קצת לאכול את "לופר". נקודת המוצא המד"בית שלו מצוינת: בשנת 2072 (או ב-2074, אני כבר לא בטוח ובכל אתר כתוב אחרת. לפי זכרוני, זה 74') האנושות כבר מחזיקה בטכנולוגיית המסע בזמן, אבל היא עדיין אינה חוקית. וכפי שקורה לדברים לא חוקיים, מי שמשתמש בהם ביד רחבה הם החבר'ה הלא חוקיים. ארגוני פשע שולטים במסע בזמן. כבר מבריק.

מה ארגוני הפשע עושים עם המסע בזמן? זה הרבה פחות מבריק, למען האמת. הם לא רוקחים איתם איזו מזימת נוכלות מתוכחמת, וחבל, כי כשראיין ג'ונסון הוא הרעיונאי שלך, דווקא היה סיכוי לא רע לקבל אחת כזו. במקום זה, הם שולחים לעבר את הקורבנות שלהם, לחיסול מהיר ושריפה. ב-2072 מתברר שקשה להיפטר מגופות. למה? ככה. לא קיבלנו הסבר ברור לכך, אבל יכול להיות שמצמצתי.

"לופר" מלווה לופר – רוצח מ-2042, כזה שממתין לקורבנות ביעד הקבוע מראש, מקבל את המשלוח, מוציא אותו להורג ביריה מיידית, שורף את הגופה, אוסף את הכסף והולך לטפטף סמים. מדי פעם הלופרים מקבלים בדואר הזמן את עצמם. זה הסימן שלהם לצאת מהמשחק. כיוון שהם יורים מיד לראשו המכוסה בשק של הקורבן, זה יכול לקרות מבלי שידעו על כך.

הלופר שלנו הוא ג'ו (ג'וזף גורדון-לוויט), והכל עובד עבורו פיקס עד שיום אחד חבר מפשל ונותן לקורבן שלו לברוח. ג'ו מסכים לעזור לו ונכנס לקרב לא רצוי עם הארגון, שיתפתח כשלמשחק יצטרף גם ג'ו מהעתיד (ברוס וויליס), שמבקש לחסל את הרוצח העתידי של אשתו.

אם כל זה נשמע לכם מגניב, אתם צודקים. זה מגניב. אם כל זה נשמע לכם מוכר, אתם גם צודקים. זה כמו "שליחות קטלנית", עם ברוס וויליס בתפקיד ארנולד שוורצנגר, כולל הילד והאמא (אמילי בלאנט) ומינוס הרובוטיקה.

ג'וזף גורדון לוויט. מימין: בדרך להיות רובין. משמאל: בדרך להיות ברוס וויליס

כשתהיה גדול, תהיה חבר של אשטון קוצ'ר

כאמור, אם תפרים מד"בים עלילתיים גסים לא מטרידים אתכם, אין סיבה שלא תיהנו מ"לופר": מותחן פשע מצוין, עם שחקנים מעולים, דיאלוגים שנונים, תיבול של הומור וכמה סצנות שמניעות אותך לקצה הכסא, סצנות מרשימות גם ויזואלית (אופנועים מעופפים) וגם סיפורית-מוסרית (ברוס וויליס עומד מול ילד עם אקדח טעון). ראיין ג'ונסון, האחראי על "בריק" המבריק (אחד הסרטים האהובים עלי בעשור הקודם), מוכיח שהוא מסתדר היטב גם עם תקציב גדול (אם כי לא באמת גדול – אבל הוא גורם לו להיראות כך, ושאפו גם להפקה של רם ברגמן הישראלי). כשתהיה גדול, תהיה כריסטופר נולאן.

לעומת זאת, אם אתם מסוג הצופים שמוטרדים מחורים, לא תתקשו לגלות כאלה ב"לופר". סוגיית פינוי הגופות, שמטופלת ברישול מסוים, הופכת לבעיה של ממש כשמתרחש רצח כפול – אך רק אחת הגופות נשלחת לעבר. הכיצד?

נדמה שהשורה המובאת בפתיחת הביקורת הזו, מפיו של ג'ו, מסכמת היטב את האופן שבו בחר ג'ונסון לפרק את מוקש המסע בזמן: בואו לא נדבר על זה יותר מדי. אין לי כוח להתחיל להתייחס למכניזם המורכב ולהשלכותיו. כשאזדקק לזה – ואני אזדקק לזה, בעיקר בסיום הסרט – אטפל בזה. בינתיים, תנו לי להראות לכם את ברוס וויליס מכסח ישבנים.

אפשר לראות דוגמה אחרת בדיאלוג בין ג'ו לבוס שלו, אייב (ג'ף דניאלס), שסונט בו על העניבה שלובש המחסל הצעיר: "מתי תפסיקו לחקות את הסרטים הישנים שראיתם ותמציאו משהו חדש?". נדמה לי שזו דרך קלה (גם אם חכמה) לפטור את עצמך מהצורך להמציא את האופנה של 2042 (ומהסכנה לסיים כמו "האלמנט החמישי").

אמרתי לך שאתה צריך לעשות פסיכומטרי לפני שהם מוסיפים את החיבור

ג'ונסון אינו חפיפניק. "בריק" הוא תסריט מבריק ובנוי לתלפיות, אחד הטובים שקראתי. הוא גם נעזר לצורך "לופר" בשירותיו של שיין קארות', מהנדס תוכנה לשעבר ויוצר סרט המסע בזמן "Primer".

לכן יש לי סיבה טובה להאמין שהוא פשוט לא הצליח לדחוס את כל העולם המורכב של "לופר" לתוך הסרט. זה אמנם נותן לו הנחה, ובכל זאת זה כישלון מסוים, שמשאיר חלק ניכר מהצופים עם שאלות מטרידות. אם כבר נולאן, הרי שזה יצר ב"התחלה" עולם מורכב ומרובד שממשיך להעסיק את הצופים גם אחרי הסרט. הפורומים האינטרנטיים מוכיחים ש"לופר" הולך באותו הכיוון, אבל נדמה שכאן הצופים משתעשעים במגרש משחקים פתוח, שג'ונסון רק יצק את יסודותיו.

הבעיה של ג'ונסון היא ש"לופר" בן 118 הדקות היה סובל מעשרים דקות נוספות, נניח. גם בקצב ובסגנון, הוא אינו "ההתחלה" המותח. יש בו, כאמור, משחק מצוין, דיאלוגים משעשעים וסצנות נפלאות (ואגב – גם עבודה נהדרת באיפור של גורדון-לוויט, שנעשתה כדי להפוך אותו לדומה לוויליס), אבל גם הרבה רגעים שהזמן, כך נדמה, עומד מלכת. ולמרות המד"ביות, יש בו משהו קצת בנאלי.

ואז מגיע סיום הסרט. והסיום הזה הוא כל כך נכון ומושלם, וכל כך אופטימי ומזכך, שאתה לא יכול שלא לחבק את "לופר" בשתי ידיים.

הי, זה יהודה לוי!

Twitsonfilms: "שליחות קטלנית" לעניים? לא בדיוק. ג'ונסון רוקח מהחומרים המוכרים מותחן פשע מהנה, לא נטול פגמים אך מעורר מחשבה. ****

"לופר" (Looper). תסריט ובימוי: ראיין ג'ונסון. שחקנים: ג'וזף גורדון-לוויט, ברוס וויליס, אמילי בלאנט, ג'ף דניאלס, פירס גגנון, פול דאנו, נואה סיגן, פייפר פראבו, קווינג קסו, טרייסי תומאס, פרנק ברנאן, גארט דילהאנט. 118 דקות.

תגובה אחת ל-“פשעים בזמן ("לופר" – ביקורת)

  1. ב2072 קשה להרוג בגלל התיוג זו השורה היחידה המתארת את הצורך בלופרים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s