גלקטיקוס 2.0 ("בלתי נשכחים 2" – ביקורת)

החדשות הרעות הן שהכנופיה הגריאטרית של סטאלון חוזרת, והיא בדיוק כמו מקודם, רק זקנה בשנתיים.

החדשות הטובות הן שהם כבר בשלים לצחוק על זה וליהנות כל הדרך לדיור המוגן.

סיקוונס הפתיחה של "בלתי נשכחים 2" הוא אקספוזיציה מושלמת, שמסבירה לצופה בדיוק לאיזה סרט הוא נכנס. יש בו משוריין שדוהר לתוך מחנה עמוס בברווזי מטווח אסייאתים בשעטת מנועים ובצרורות קליעים; תותח שעליו מתנוססת הכתובת "נוק-נוק", אולי פרפראזה לאחת הסצנות האהובות עלי באחד הסרטים האהובים עלי, "הטורף" (בכלל, הצוות של סטאלון מזכיר את זה של שוורצנגר, כולל הכושי הגדול, המתאבק, בן המיעוטים והבחורה המסופחת); וארנולד שוורצנגר שמופיע במערכה הראשונה והולך לכסח ישבנים במערכה השלישית. כוכבים מזדקנים ואקשן לפרצוף. "בלתי נשכחים 2" בתרמיל פגז.

על עלילת הסרט אין טעם להתעכב. היא שולית. יש כאן יחידת עלית בפיקודו של ברני רוס (סטאלון) שנשלחת לגנוב איזה קוד ולמנוע גניבת פלוטוניום, או כל קשקוש אחר שיכול למלא 103 דקות בעשן מקלעים. תחכום זה לא הקטע של "בלתי נשכחים 2". למה, למשל, הם הולכים עם כומתות על הראש? כי זה נראה מגניב, זה למה. הסרט הזה הוא כולו פוזה מודעת לעצמה, קריצות וירות. וזה טוב, כן?

"בלתי נשכחים" (ביקורת כאן) היה בעיני גימיק. אחרי "בלתי נשכחים 2", אני מתחיל לחשוב שלסדרה הזו יש תוחלת. הקונספט של חבורת גיבורי אקשן משנות השמונים היה מבריק, אבל בוזבז לחלוטין. הסרט יצא ב-2010 מול הרימייק של "צוות לעניין" ונפל ממנו. עכשיו, אחרי צפייה מענגת בסרט ההמשך, אני חושב שלחבורת גיבורים מזדקנים שמתייחסים למקצוע בהומור יש עוד מקום על המסך שלנו. זה בטח עדיף על 70% מתוצרת האקשן הרגילה של הוליווד, וגם על "צוות לעניין". זה טריפל-איי טים.

כן, זה כובע קסקט ומכנסיים בגזרה גבוהה. יש לך בעיה עם זה?

ההחלטה הכי טובה של סילבסטר סטאלון: להחליף את הבמאי סילבסטר סטאלון. סיימון ווסט לא עשה הרבה דברים חשובים בקריירה, אבל הוא עשה "קון אייר". מאז, הוא עשה בעיקר סרטי אקשן בינוניים כמו "המכונאי" (ופספס לחלוטין עם "טומב ריידר"), אבל "הבלתי נשכחים 2" מראה שדווקא יש לו טאץ' טוב לאקשן שטחי ויעיל. יש לי הרגשה ששלושה עשורים אחורה, סיימון ווסט היה יכול להיות מקצוען הוליוודי עסוק למדי.

ההחלטה השניה הכי טובה של סילבסטר סטאלון: להחליף את התסריטאי דייב קלהאם. קלהאם, שכתב עם סטאלון את הסרט הראשון, לא הצליח לטעון אותו בדבר החשוב ביותר ליצירה נוסטלגית כמעט קאמפית שכזו: הומור עצמי. זה בדיוק מה שהפך סרטים כמו "אחרון גיבורי הפעולה" ו"מת לחיות 4.0" למוצלחים.

קלהאם – תסריטאי שלא עשה שום דבר חשוב בקריירה – פינה את מקומו לריצ'ארד וונק. גם וונק הוא לא תסריטאי מבריק (יש לו בקנה את "16 רחובות" ואת "המכונאי"), אבל יתכן שאפשר לזקוף לזכותו את השחרור שעובר על הגיבורים המיתולוגיים של ילדותנו בסרט ההמשך.  ואם לא לזכותו, אז לזכות התסריטאי-השותף, סטאלון. ב"בלתי נשכחים 2" המוצגים המוזיאליים מתחילים סוף סוף לנפק לצופים קצת יותר מאבק כוכבים במילואים שבאו לעשות סיבוב על המעריצים משנות השמונים.

מתלוצצים עם רופאיהם

בתור התחלה, האדונים ב. וויליס וא. שוורצנגר מואילים בטובם לפנות הפעם את הלו"ז שלהם ולהצטלם לכמה סצנות. וזה אחרי שעם ההופעה הקצרצרה שלהם בסרט הראשון אי אפשר היה לפתוח אפילו סניף של "פלאנט הוליווד". אגב, צ'רץ' וטרנץ' זו ברומדי שכותבת את עצמה.

השנים לא עשו טוב לשוורצנגר (צריך לומר – גם לשוורצנגר), אבל "בלתי נשכחים 2" מזכיר שאף אחד לא מחזיק מקלע כמוהו. וויליס, מצדו, עושה גם היום דברים יותר טובים מ"בלתי נשכחים 2" ("לופר", למשל), אבל הוא לפחות מאזן את מדד הנלעגות כשהוא ניצב בין שני הפריקים המנופחים שכבר בקושי אפשר להבין מה הם אומרים בלי כתוביות.

רציתי רק להוסיף שאני מתנגד לחוקים המקלים על החזקת נשק בארה"ב ומתכוון כמושל להילחם בזה. בתת מקלע.

לנבחרת החלומות שלו מצרף סטאלון שני אייקונים הכרחיים: ז'אן קלוד ואן דאם וצ'אק נוריס. ואן דאם תופס את תפקיד הרע – כי מישהו חייב להיות (והוא מחוזק ע"י כוכב סרטי "אלוף ללא עוררין" סקוט אדקינס המבוזבז לחלוטין). שמו של הנבל – ויליין, כמעט כמו "נבל" באנגלית (Villain) – הוא עוד תזכורת לפשטנות של "בלתי נשכחים", אבל ממילא אנחנו לא מחפשים כאן מורכבות. לפחות עושה רושם שוואן דאם נהנה, וגם זוכה לשחזר את הוולה המפורסם שלו. רק חבל שזה אומר שלא נראה אותו בסרט השלישי. נוריס קפוא למדי, אבל אפילו זה כשלעצמו משעשע, ומרפרר היטב למיתולוגיות "העובדות של צ'אק נוריס".

טוב שנזכרתם להגיע. שעה טחנתם אותי בעמדה. זין אני בא לסרט השלישי.

מסביבם חוזר הצוות הקודם – ג'ייסון סטיית'ם (גלגולו המודרני של ברוס וויליס), טרי קרוס, רנדי קוטור, ודולף לונדגרן, שאחרי הופעה גרוגית בסרט הראשון זוכה לכבוד הראוי לו בשני (פאק יה דולף לונדגרן!). ג'ט לי מופיע רק לרגע ופורש, אבל את תקן האסיאתי תופסת נאן יו הסינית. עוד בצוות: ליאם המסוורת' ("משחקי הרעב") בתפקיד הנער החדש בשיכון הוותיקים.

עם ואן דאם ונוריס, סטאלון כבר מתקרב לנבחרת המושלמת. השמועות אומרות שניקולאס קייג' יופיע בסרט השלישי. כמובן שזה אף פעם לא יהיה מושלם כל עוד סטיבן סיגל בחוץ, והייתי שמח לראות גם שמות כמו קורט ראסל, האריסון פורד, ווסלי סנייפס ואדי מרפי. ואני כבר לא מדבר על להחיות דיגיטלית את ברוס לי. והי, מה עם מיסטר טי? בכל מקרה, יש לפחות כוכב אחד שנראה כרגע מוכן לחלוטין. עושה רושם שקלינט איסטווד איבד את זה בדיוק בזמן.

הפרוייקט הבא?

Twitsonfilms: עוד סיבוב קופות של מכסחי קופות בגמלאות? למה לא? המופע הגריאטרי של סטאלון מעלה הילוך. אקשן אולד סקול, בדגש על אולד. ****

בלתי נשכחים 2 (The Expendables 2). במאי: סיימון ווסט. תסריט: סילבסטר סטאלון וריצ'ארד וונק. שחקנים: סילבסטר סטאלון, ג'ייסון סטיית'ם, דולף לונדגרן, טרי קרוס, רנדי קוטור, נאן יו, ליאם המסוורת', ז'אן קלוד ואן דאם, סקוט אדקינס, צ'אק נוריס, ארנולד שוורצנגר, ברוס וויליס. 103 דקות.

אידיבי כאן, IMDB כאן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s