קטגוריה: הרולר

הרולר (17.8.12)

1.

האירוע של השבוע היה זה שנגמר: האולימפיאדה בלונדון. הנה הסקרפבוק המלא של האירוע.

והנה הספורטאיות השוות שלי. והנה גרטל. והנה סיכום ההישגים הישראליים:

ושלא תגידו שאין מדליה (ויה גל"צ):

2.

בטח שמתם לב ש"שובר שורות" חזרה. הנה כמה מחשבות עליה, לפני ואחרי (וגם הרבה לפני).

והנה טוויסט בסיפור שגם וינס גיליגאן לא ראה: באלבמה מחפשים אחר אדם בשם וולטר ווייט בחשד לעבירות סמים. ולא סתם סמים – מת'. המציאות עולה וכו'.

3.

כתבה מעניינת של איתמר ב"ז ב"העין השביעית" על ג'אנקטים, ראיונות עם כוכבים ואתיקה עיתונאית. אפשר להתווכח על העניין של הקורא אם מדובר בראיון אישי, בג'אנקט או במסיבת עיתונאים. אבל נדמה לי שבכל מקרה, כדאי לדעת.

4.

הפכתי לקורא קבוע של הטור של גלעד שליט בספורט ידיעות ביום חמישי. זה קורה מסיבות לחלוטין לא ענייניות – לא עניין בתובנות, לא הערצת סגנון הכתיבה, דבר מאליה. קצת בדומה להרגל שלי לשמוע את רזי ברקאי או את תוכניות הספורט ברדיו.

את רוב מה שיש לי לומר, אני מעדיף שלא לומר. אבל אני חייב לציין שאני מופתע בכל פעם מחדש מפן מסוים בטקסטים של שליט. השבוע, למשל, הוא כתב על וינסנט אניימה שהוא "לבטח אחד השוערים הטובים שהיו פה", ושמכבי "מנסה לחקות את הגנת הברזל של הפועל לפני שנתיים". למרות שאני לא חולק על האבחנות עצמן, אני תמה איך הגיע אליהן גלעד, שכולנו יודעים היכן היה לפני שנתיים, כשהפועל ייצבה הגנת ברזל; ושראה את אניימה אולי עונה אחת בבני יהודה.

צריך להפריד בין גלעד האדם, החטוף לשעבר ו"הילד של כולנו", לבין שליט הכותב. ושליט הכותב צריך עורך, למרות שלאף אחד לא נעים לגעת בו.

5.

אני לא עוקב אחרי "הישרדות" בארץ, אבל שמחתי לשמוע השבוע שבפרו נאלצו משתתפי הגרסה הצ'יליאנית של התוכנית להימלט מהג'ונגל מאימת שבט ילידים מקומי שנעלב מהם. הו! זאת הישרדות!

6.

קוראי ה"ניו יורקר" בחרו את המילים השנואות עליהם בשפה האנגלית. הופתעתי למצוא שם את arguably, מילה שאני שוב ושוב חש בחסרונה בשפה העברית. מילה נוספת שחסרה לי בעברית, אגב, היא accountability. ולא מפתיע כלל שהיא חסרה בשפה כשם שהיא חסרה במרחב הציבורי.

בתגובה העלו ב"הארץ" הגולשים שורה של מילים מאוסות בעברית. בין המילים המשוקצות: בעיקרון (מילה טובה שסובלת משימוש אינפלציוני ולקוי – אגב, מאפיין של מילים רבות בעברית); כביכול (אותו מקרה), הזוי והעצמה (כאן אני מסכים לחלוטין). וכמובן – סוג של. נדמה לי שאין היום מילה או ביטוי בעברית המעידים על דלילות שפה ומחשבה יותר מ"סוג של".

7.

ראיתם את חפיסות הסיגריות החדשות באוסטרליה?

8.

קראתי בעניין על מכשיר הניתוח הרובוטי המכונה "דה וינצ'י". ופתאום המיטה הטיפולית ב"פרומתיאוס" נראתה לי מרשימה הרבה פחות.

9.

ראיתם את "עלייתו של האביר האפל"? יופי. עכשיו תראו איך עשו את ביין (אמפייר אונליין).

ואני חשבתי שזו היתה ההשראה:

והנה ההיסטוריה של ביין (דן אוף גיק).

אי אפשר לסגור את זה על בירה?

והנה הביין ששבר את גב הבאטמן, כפול שלוש.

(ויה fanpop)

10.

השבוע עשיתי בחינת פסיכומטרי בחיבור, מטעם "בלייזר". את מה שיש לי לומר על הפסיכומטרי, עוד אומר. אבל פתאום נתקלתי בסיפור הזה – תלמיד שחיפש ביאהו מישהו שיתן לו סיכום ספר שלא קרא, ומצא במקום את הסופר שכתב את הספר וביקש ממנו לתת לו בכל זאת צ'אנס. קו ישיר מחבר בין התלמיד שלא רוצה לקרוא לטרום-סטודנט שלא יודע לכתוב. קו ישר של בורות.

11.

the empire occupy wall street (ועוד אייקונים נצחיים שצילצלו בפעמון, ב-Blastr)

12.

נעימת "מלתעות" של ג'ון וויליאמס כפי שטרם ראיתם:

13.

הרבה דובר על הדחת "האזרח קיין" מהמקום הראשון ברשימה המסורתית של Sight and Sound, לטובת "ורטיגו" (הדחה ראויה, בעיני). דרך אבנר שביט גיליתי גם מי מהמבקרים בחר מה, ובעיקר – את הבחירות הלא שגרתיות בעליל של סלבוי ז'יז'ק. כי מישהו חייב להיות מיוחד ולבחור את "היטמן".

14.

ובינתיים, איגוד התסריטאים האמריקאי בחר את 101 התסריטים הגדולים בכל הזמנים (ויה עדן גוריון). כאן קיין במקום הרביעי, "ורטיגו" בכלל מחוץ לסגל. קזבלנקה במקום הראשון. אני מבכר, בסדר הפוך, את מקומות 2 ("הסנדק") ו-3 ("צ'יינהטאון").

15.

תייגו תחת "אקסלנט, דוד!": פוסטר ל"ביל וטד 3"!

(מה אתם יודעים? "ההרפתקאה המופלאה של ביל וטד", במלואה, כאן!)

16.

תייגו תחת "?WTF"

יש עוד, למען השם)

17.

מזל טוב לשר להגנת העורף הנכנס. וגם לזה היוצא כל עוד נפשו בו.

מה שבטוח, כשאהיה גדול אני רוצה את הזיכרון הקצר של שאול מופז.

18.

OMG! ביבי עשה מם!

ב"הארץ" היו מתייגים את זה תחת "מסימני האפוקליפסה".

19.

אוקיי, אז זה מה שאהוד ברק חושב (BTW – דה. דעתו בעניין היא סקופ כמו שהעתיד של מפלגת העצמאות הוא ורוד). אבל למה לעזאזל הוא צריך להסתתר מאחורי כינוי מטופש ורמיזות גסות? זתומרת, הוא שר הביטחון, לא? הוא לא חייב דין וחשבון לציבור או משהו כזה?
נגן לנו רקוויאם, יור דה פיאנו מן.

20.

דמוקרטיה זה לחלשים

21.

דרך בני ציפר גיליתי שהשנה מלאו מאה שנים למותו של קארל מאי. דרך ההוצאות המחודשות של "יד הנפץ" ו"וינטו ויד הנפץ" (למרבה הצער, שם זה נעצר) גיליתי גם אני בצעירותי את מאי, והתאהבתי. תמיד התפלאתי איך הוליווד לא עשתה איתם כלום. אני חושב שג'וש הארטנט היה יכול להיות יד הנפץ מעולה.

אלי אשד, יסודי כהרגלו, כתב עליו ב"יקום תרבות".

22.

וזה מזכיר לי שיש מערבונים גרמניים בסינמטקים!

23.

זה מה שזאק בראף ודונאלד פייזון עושים מחוץ ל"סקראבס".

24.

וזה מה שברנדון ודילן עושים היום.

25.

כבר בדקתם את הטאמבלר פטרול פה מימין? כבר בדקתם, נגיד, את "קינג ביבי"?

26.

טריילר לשבת: "Killing them softly"

אנדרו דומיניק מאחד שוב כוחות עם בראד פיט. עוד בתמונה: טוני סופרנו, ג'וני סק והנרי היל. לא יכול לחכות.

הרולר (13.7.12)

1.

לא היה רולר כמה שבועות, והצטברו עליו לא מעט דברים. למשל, העניין הזה:

התגלתה כפילה מן העבר של לאונרדו דיקפריו.

בהנחה שאין כאן מעשי פוטושופ, זה די מדהים. אבל זה לא עניין לגמרי חדש. ב"מאקו" מיפו את התופעה, והזכירו את אלה:

אגב, לי יש תיאוריה די מבוססת שגם ניסים זאב כבר הלך על האדמה הזו.

2.

ביבי והפליטים אפשר להיות בעד גירוש מסתננים. אפשר להיות נגד. אבל אי אפשר להבין למה מישהו מתגאה בשליחה של מישהו אחר "למעצר של שנים", במקום להתגאות בעשיית משפט צדק מהיר והגון. לעצור אדם למשך שנים בלי משפט – גם עבריין, גם מחבל, ובטח מהגר עבודה – זו לא סיבה לגאווה במדינה דמוקרטית. לתשומת לב הרפורמטור הגדול.

3.

לכבוד "האמיצה": הזדמנות להזיז על המספרים של פיקסאר ב"נקסט מובי". האם הבחנתם, למשל, בכך ששלושה אנימטורים מ"הסימפסונס" עברו לביים או לכתוב בפיקסאר? והאם ידעתם שגוגל מציע למעלה משני מיליון תוצאות בחיפוש המשולב של "באג לייף" ו"קומוניזם"?

4.

ועוד לכבוד "אמיצה": זוכרים את התחרות שאירגנה המכללה הישראלית לאנימציה, לשילוב גיבורי פיקסאר באגדות מוכרות? אז יש תוצאות, והן מצוינות. כמו זו של בן חבשוש:

הנה האלבום הפייסבוקי של היצירות הנבחרות (עם העדפה מובהקת לגיבורי "מפלצות בע"מ"). את 13 היצירות שעלו לגמר התחרות אתם יכולים לראות על קירות "יס פלאנט".

5.

ולכבוד "ספיידרמן המופלא": הזדמנות לקרוא מה חשבתי עליו. שהוא מהנה אך סתמי, זה מה שחשבתי עליו. בניגוד ל"ספיידרמן 3" המבולגן אך מהנה, למשל.

6.

ולכבוד "עלייתו של האביר האפל": באטמן עושה שטויות.

7.

ולידיעה העצובה של החודש: ג'ורג' הבודד – צב ענק גלפאגוסי והאחרון מבני מינו – מת. כולנו מכניסים את הראש לשריון בעצב.

8.

גם ארנסט בורגניין הגדול הלך לעולמו. "מרטי" נחשב לתפקידו הגדול ביותר, אבל את החותם הוא הטביע עלי בשניים מהסרטים האהובים עלי: "יום רע בבלאק רוק" ו"חבורת הפראים".

9.

פיטר אוטול – עוד שחקן גדול – הודיע על פרישה ממשחק. צריך לקוות שזה לא רציני, והוא עוד יחזור בו. הי – העולם עדיין חייב לו אוסקר!

10.

זה כבר לא המם הכי חדש בשטח, אבל זה עדיין נחמד: הפונטים האנושיים כבשו את הרשת. מפה זה התחיל:

זה אחד הטובים (קונסטנטין לאודי):

ויש עוד הרבה כאן.

11.

הבלוג "נביא שקר" מביא את התשובה שלו ל"יאיר לפיד קומיקס" – "סבא ארצי", על פי הטורים של שלמה ארצי ב"שבעה ימים". כמו שכתוב בבלוג, "כל הקטעים הבאים לקוחים מתוך הטור החדש של מר ארצי, ללא עריכה. הקטעים לא נמשכו בטור המקורי באופן שמבהיר אותם מעבר למה שמובא כאן, ומעל הכל שורה רוח קלה של דמנציה". הנה אחד מתוכו:

12.

ג'רי סיינפלד עובד על תוכנית חדשה: "Comedians in cars getting coffee". היא תעלה כאן ב-19 ביולי, ולפחות עד אז אני מתכוון לתת לה צ'אנס.

13.

קשה היה להתחמק השבוע ממופע האימים של רון קופמן vs בן כספית בתוכנית הספורט של 103FM. קשה, וגם לא צריך. פני הענף כפני התקשורת המסקרת אותו. כספית תקף את קופמן ומאיר איינשטיין בטור ב"מעריב" על סגנונם הבוטה (על רקע רכישת הפועל תל אביב על ידי חיים רמון). קופמן החזיר במתקפה שפרוספר אזגי לא היה מנסח טוב יותר. הקטע הזה גרף יותר למעלה מ-80,000 האזנות רק דרך אתר 103, כך שלפחות את הרייטינג שלהם הם כבר קיבלו (הרשות השניה מאיימת בסנקציות, אבל מי שמעסיק את הפה של קופמן כנראה לא מתרגש מאיומי סנקציות). עכשיו צריך לשאול מה אנחנו קיבלנו.

את האמת בפרצוף. זה מה שקיבלנו. כשמישהו בעיתונות הספורט יתלונן על הפה של אזגי, או של לוזון, או של מאיר יצחקי – הוא מוזמן לחזור לקטע הזה. על חוסר ההבחנה שעושים היום בחלקיה המתלהמים של עיתונות הספורט בין תוכן לסגנון כבר כתבתי כאן. ובאשר לבן כספית: העובדה שלא ממש מעניין אותו מאין מגיע הכסף לקבוצה שלו צריכה להטריד את קוראיו של עיתונאי כל כך בכיר שנודע בביקורתיות הרבה שלו כלפי ראש הממשלה. האם גם כשמדובר בנבחרי ציבור לא מעניין אותו מאיפה הכסף? (מי שרוצה עוד, מוזמן לקפוץ לדקה ה-31 בסרטה המצוין של ענת גורן "כל אנשי הקמפיין")

בקיצור, מהסיפור הזה כולם יוצאים רע. עוד בעניין: אלון עידן ושלמה מן.

14.

תמונת השבוע היא תמונה של אחווה גברית.

צילום: פיטר זקהארי

חגיגות 40 שנה לסרט הנפלא "גברים במלכודת". הנה הגברים מדברים.

15.

ואף מילה על טום קרוז וקייטי הולמס. רק אומר שאין ספק שאלה לא ימים טובים להיות סורי.

הנה קיצור הקריירה של טום קרוז:

16.

טריילר לשבת: "Man with the Iron Fists"

אם זה נראה כמו טרנטינו, וכתוב כמו טרנטינו, אז ברור שיש כאן טרנטינו בתמונה, נכון? (וגם RZA ואיליי רות')

הרולר (22.6.12)

מתוך "ואניטי פייר"

1.

באמפייר בחרו את 50 הקומדיות הגדולות. ובמקום הראשון… לא אגלה לכם.

אבל זה בעשירייה הראשונה:

וגם זה:

יש משהו יותר טוב מזה?

מבחינתי זה המנצח:

2.

ממשלת שבדיה יצאה בניסוי חברתי מרתק: מדי שבוע ניתנה לאחד מאזרחי הממלכה הזכות לצייץ בחשבון הטוויטר הממשלתי. העניינים קצת הסתבכו כשסוניה אברמסון שאלה "מה הקטע עם יהודים?", אבל זה לא מפחית מהחשיבות החברתית והתרבותית של המיזם הזה. אני יכול לנחש איך זה היה נראה אם זה היה קורה בארץ. בערך ככה:

"ביבי שולטטתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!1"

"מה הקטע עם חרדים?"

"מה זה טוויטר?"

ואני אפילו לא רוצה להתחיל ולספר לכם איך היו נראים הציוצים הממשלתיים שלי.

3.

סערה בווסטרוז: מישהו השתמש בראשו של ג'ורג' וו. בוש בסצנת ראשים ערופים.

שתבינו: ההפקה היתה צריכה כמה ראשים ערופים לסצנה. אחד מהראשים שנלקחו מהמחסן היה ראש בובה של ג'ורג' בוש. לא הצהרה פוליטית ולא בטיח. מה שלא עזר ל-HBO שכמובן נאלצו להתנצל, למחוק ולהקריב קורבנות לאל האור.

4.

50 שנה אחרי, מיתוס הנמלטים מאלקטרז ממשיך להסעיר את אמריקה. בצדק.

5.

סיפור מעניין: סבר פלוצקר נשלח לראיין את ההיסטוריון הנחשב פרופ' רוברט קונקווסט. הוא גילה, לדבריו, איש זקן ותשוש שמתקשה לדבר, והחליט לוותר על הראיון. ימים אחדים לאחר מכן הופיע ב"ישראל היום" ראיון של דרור אידר עם האיש. אידר – שכבר הסתבך בעבר כשהועסק ע"י משרד רה"מ בעת שכתב טורים בעיתון – מסר תגובה לגל מור ב"חורים ברשת". אידר סיפר שהראיון הוקלט, אך סירב לבקשה להעביר הקלטה. מכאן והלאה, תשפטו אתם.

6.

מארגני מירוץ הסוסים באסקוט החליטו על קודים חדשים וקצת יותר צנועים של לבוש. מצד שני, זה לא הולך לפגוע בקוטר הכובעים של הגברות. יופי, כי באמת הגיע הזמן לדבר על העניין הזה של כובעים באסקוט.

לפחות קייטי שומרת על צניעות.

7.

אפרופו סוסים:

המציג אינו זאק גאליפיאנאקיס.

הוא סתם בחור שתפסתי במרוץ סוסים ב-ESPN.

שלום, מדבר הכפיל שלך

8.

קבלו עוד דאבל אימפקט:

זוכרים שהתלוננתי על משקפי החנונים של כוכבי ה-NBA בשבוע שעבר? טוב, כי זה כבר ממש מוגזם:

דוויין ווייד

הי, בחור שחור בשם דוויין עם משקפי חנונים כפולים זה רק זה:

דוויין וויין ("עולם אחר")

9.

ביקור בסמטת דיאגון

10.

מובטל? יופי. בדיוק התפנה הג'וב הגרוע בעולם: אנסטסיה הומואים-זה-נשים-בשאיפה-מתחת-לגיל-40 מיכאלי ומירי-רגב-סליחה-חברת-הכנסת-מירי-רגב מחפשות דוברים. לא מבין למה, הן עושות עבודה כל כך מוצלחת בעצמן.

11.

בדרום קוריאה דיונון הפרה אישה. לינק טוב לביקורת על "פרומתיאוס".

12.

מה היה השבוע בבלוג חוץ מזה? הוצאת קיטור על פרשני כדורגל וביקורת על "העולם מצחיק".

13.

אפרופו "העולם מצחיק": מומלץ לקרוא את אודי שרבני כותב על חוסר האפשרות למצוא מערכונים של הגשש החיוור ביוטיוב. כמי שמבין היטב את חשיבות זכויות היוצרים – וכמעריץ חרוף של הגששים – נדמה לי שיש כאן דוגמה לניצול לא נבון של אותן זכויות. בשבוע שעבר, במקרה, אנשים אמרו לי שהדור הצעיר כבר לא מוצא את הגששים מצחיקים. נדמה לי שכאן טמונה חצי מהתשובה – הדור הצעיר לא מוצא את הגששים בכלל.

למעט "גבעת חלפון אינה עונה", ששומר על מעמדו הפולחני, הצעירים לא מכירים את הגששים, את השפה הגששית ואת ערכם התרבותי העצום. חבל – שימוש נבון ביוטיוב היה פותר את זה. הגששים עדיין מצחיקים.

14.

ב"נקסט" התכוננו ל"אברהם לינקולן: צייד ערפדים" עם פרויקט משעשע של ביופיקים מסקרנים על נשיאים אמריקאיים.

עוד כאן.

15.

אפרופו נשיאים: הנה דיקטטור. לא זה של סשה ברון כהן, אלא זה המקורי.

בשביל דברים כאלה אני שמח שהקימו את עדן סינמה – קולנוע מסחרי שמציג גם קלאסיקות. "הדיקטטור הגדול" יוקרן בו החל מיום חמישי הבא.

16.

ואפרופו פוסטרים: מלא כאלה, מהסוג החדש, תוכלו למצוא במכונת הפוסטרים (וכאן בפייסבוק). כאלה:

17.

הי, לצ'אק נוריס יש דף חדש בפייסבוק: Jewish Chuck. ויש שם כאלה משפטי צ'אק נוריס מצוינים, כמו אלה:

קרנות המזבח אוחזות בצ'אק נוריס (אסי טייכטל)

אם צ'אק נוריס שוכח את ספירת העומר כולם מתחילים מההתחלה. מזל שזה לעולם לא יכול לקרות (שי שוחט)

צ'אק נוריס לא מתנדנד בתפילה – הוא מזיז את העולם קדימה ואחורה (חגי לוגר)

צ'אק נוריס צייר עיגול סביב הקב"ה ואמר לו לא לצאת עד שירד גשם

18.

"ואלה שמות 2012"!

מילים: שחר צמח. שירה: ירון שזר

19.

טריילר לשבת: "זיכרון גורלי"

קייט בקינסייל וג'סיקה בייל? איים סו אין!

הרולר (15.6.12)

1.

רציתי לכתוב בנפרד ובפירוט את דעתי המנומקת בפולמוס הספרים, אבל לא מצאתי זמן לכך עדיין. אז הנה דעתי במשפט אחד: לקצץ את המתווך. כלומר, לא לסגור את "צומת ספרים" ו"סטימצקי" – המבצעים הללו בכל זאת מיטיבים עם המוני קוראים (אבל גם גורמים להגבלות תרבותיות בלתי מודעות אצל אותם קוראים). אבל כן לקצץ את החלק שלהם ברווחים (50%!!!) באופן דרסטי.

חוק הספרים במתכונתו הנוכחית הוא לא מוצלח בעיני. מאוד לא מוצלח בעיני. כדאי לקרוא את רני גרף כדי להבין למה. וכדאי לקרוא עוד ועוד על הפולמוס בחדר 404, את גילי בר הלל סמו בבלוג שלה, את אלכס אפשטיין בפייסבוק, את מנחם פרי ב"הארץ" ועוד ועוד. וכדאי לקרוא, בלי קשר.

2.

אגב, מסקנה משבוע הספר: מוות טוב לעסקים. בשני ביקורים בשוק שמתי לב שהדוכן של "אודיסיאה" לא קורס ממבקרים, אבל "פרנהייט 451" של ריי ברדברי המנוח הולך טוב.

3.

"אקס בוקס מגזין" שיחקו במשחק שלא מצריך קונסולה – משחק דמיוני גיקי אהוב שבמסגרתו לוקחים משחקים מוכרים ומלהקים להם שחקנים ובמאים לצורך עיבוד עתידי (שברוב המקרים אכן מתרחש). יצא להם פרויקט מגניב, גם אם קצת צפוי. Heavy Rain הפך בעצם ל"זודיאק" בבימוי דייויד פינצ'ר, טום קרוז חוזר לתפקיד המתנקש מ"הנוסע" ב"Assassin's Creed", וסם וורת'ינגטון וג'יימס קמרון שוב מאחדים כוחות ב"היילו". מה שכן, השחלת אוליביה וויילד לנעליה של אנג'לינה ג'ולי ברימייק ל"טומב ריידר" נראה כל כך טבעי, שהרשת התחילה להאמין להייפ. ובכן, במקרה הזה אין לי שום התנגדות להאמין להייפ.

הנה עוד פוסטר מוצלח מהפרויקט, והשאר כאן.

4.

קרן רותם מוריה המבורכת הכריזה על תחרות סרטי ז'אנר קצרים (מדקה ועד עשרים). יאללה, תגישו.

5.

והנה עוד תחרות מגניבה, שיתוף פעולה בין המכללה הישראלית לאנימציה לדיסני ישראל: לקראת "אמיצה" של פיקסאר אתם מוזמנים (עד ה-1 ביולי) לעצב יצירה מקורית בכיכובה של אחת מדמויות פיקסאר. שלושה אלמנטים חובה בתרגיל: דמות של פיקסאר (אפשר גם כמה דמויות); סיפור אגדה (אפשר גם מקורי); ומדינה זרה (ואמיתית) בה מתקיים הסיפור. אסור להשתמש בצילומים או בציורים קיימים, אבל חוץ מזה אפשר בערך הכל. יש פרסים (2,000 ש"ח לזוכה ועוד כל מיני מתנות), יש שופטים (בראשות אנדרו גורדון מפיקסאר) ויש תחרות חביב הקהל בפייסבוק. נשבע לכם שאם הייתי יודע לצייר יותר מאיש מטאטא כבר מזמן הייתי בפנים. עוד פרטים כאן.

6.

פסטיבל קולנוע דרום נסגר אתמול. ויש זוכים: "לא בתל אביב" של נוני גפן זכה בפרס העלילתיים,  "אהבה וגטאטיבית" התיעודי של דרור שוחט זכה בפרס קולנוע דרום החדש, ו"Valley Tower" של תומר אסולין זכה בפרס חביב הקהל. ועוד כאן.

7.

פרויקט נהדר בשם "תל אביב 1001" יצא לדרך. הפרויקט, פרי מוחם וידיהם של יונתן הפנר ותהל סופר (בוגרי "מנשר"), מבקש להרכיב פסיפס קולנועי-אורבני של העיר מתוך סרטונים קצרים של רגעים יומיומיים. בשלב הבא של הפרויקט, בעוד כחודש, תוכלו גם אתם לצרף את האבנים שלכם. זה די מקסים.

8.

סוף סוף זה קורה (אולי): רימייק ל"שבעת המופלאים". תקשיבו, אני מחכה לרימייק הזה מגיל 13 בערך. אני זוכר שקראתי ב"זמן תל אביב" ידיעה על רימייק מתגבש עתיר כוכבים, עם כל מיני ברוס וויליסים וסילבסטר סטאלונים. היום הם כבר "בלתי נשכחים", אז נשארנו עם טום קרוז. יאללה, שיהיה קרוז, רק שיהיה.

בתמונה: טום קרוז בתפקיד הסמוראי האחרון. מחוץ לתמונה: שבעת הסמוראים. בדרך לתמונה: שבעת המופלאים

9.

אגב, לס גרוסמן שבראש הפוסט (זה טום קרוז ב"רעם טרופי, כן?") הוא אולי יהודי, אבל השבוע הסתבר שחסרים יהודים בהוליווד. לא נמצא אפילו אחד על הסט של "אפיזודס" שיתקן את המצבה המביכה הזו, שבחסות המתרגם האוטומטי של גוגל הפכה מ"Beloved Husband and Father Dearly Missed" ל"בעל ואב אהוב החמיץ ביוקר" (ויה FRGDR).

10.

בחזרה לרימייקים ולסילבסטר סטאלון: How cool is that? (הרבה יותר מהמקור, זה בטוח)

11.

החיים בורוד: כך נראים חיי הנישואין של ברבי וקן (ויה imgur):

 

מה, לא ככה:

12.

זה מבריק: העכברים שוב פשטו על המלין. איפה החלילנים כשצריך אותם?

13.

וזה נהדר: גאווין אאונג ט'אן מ-Zen Pencils (המומלץ) הופך את מנטרת ה"Make Good Art" של ניל גיימן לקומיקס (ויה עונג שבת).

14.

בתמונה למעלה לא מופיע צימר. זהו בית כלא. כן, ככה נראה בית כלא שמור בנורבגיה.

15.

זהו – The Dingo ate her baby.

16.

הנה עוד עניין מוזר – מנקי חלונות גבוהים.

מצד אחד – אתה עושה סנפלינג, שזה מגניב.
מצד שני – אתה מנקה חלונות, שזה לא.
לא יודע איך לאכול את הג׳וב הזה.

17.

השבוע היה קצת לחוץ, אבל זה לא אומר שלא חגגנו עשור לסדרת הטלוויזיה הגדולה בכל הזמנים – "הסמויה". וגם הכרנו את מייקל ריספולי.

18.

היו לא מעט תמונות מוצלחות השבוע, והיה קשה לבחור את תמונת השבוע. אפילו שמעון פרס נשאר בחוץ. הנה תמונה שלא נבחרה ודי מדהימה אותי – ביבי ושרה ב"בילד" הגרמני.

אני רואה את זה – את הגבה השמאלית הזו – וחושב לעצמי: זה אמיתי? זה פוטושופ? זה חוסר מודעות מוחלט? זה אדם שמעולם לא ראה "ארץ נהדרת"?

(הראיון עם שרה כאן. אם הייתי גרמני, כנראה שהייתי חושב שישראל התברכה בלפחות אלינור רוזוולט)

19.

אפרופו ביבי – הוא משתף רק חלק מהמידע באופן ציבורי. ספרו לי משהו שלא ידעתי.

20.

שולה זקן מתביישת במדינה.

המדינה בתגובה: "לא, כי אני מה זה גאה".

21.

זה אילן בן דב.

תגידו, איך זה שבחור שכבר לא זוכר איך נראית מספרה מבפנים דופק עלינו כאלה תספורות?

22.

"חוזרים הביתה". ככה נקרא המבצע לגירוש הפליטים, המסתננים ומהגרי העבודה. איזה שם מקסים. נשמע כמו מבצע של הסוכנות להעלאת יהודי אז'רבייג'ן, או כמו תוכנית להשבת מוחות של משרד החוץ. "חוזרים הביתה".
בולט בחסרונו בשם המבצע המחשב הצה"לי שמעניק שמות למבצעים. בולט באי חסרונו בשם המבצע שר הפנים. אני מופתע שלא קראו לזה פשוט "נגמר הטיול, חוזרים לסבא וסבתא".

שיר הקמפיין הלא רשמי

23.

אמרתם גירוש – אמרתם מירי רגב. סליחה – חברת הכנסת מירי רגב. הנה עוד ציטוט מבריק שלה:

"כשהשוויתי את תופעת המסתננים לסרטן התכוונתי להתפשטות של התופעה. בוודאי שלא התכוונתי לפגוע בחולי סרטן"

מה שאני באמת לא מבין זה איך מכל המועמדים שעמדו לפניו, דן חלוץ אמר לעצמו: היא מתאימה להיות דוברת צה"ל.

ויש כבר מי שעשה מחולל דברי חוכמה מפיה.

24.

גם בספורט לא משעמם. ואני לא מתכוון ליורו (המצוין). אני מתכוון לשלמה שרף.

שרף – שליימה, כפי שאוהבים לכנות אותו בערוץ הספורט – נתפס בהופעה של שלמה ארצי בקיסריה (במצלמתו של איש היח"צ ברק רום). לא, זו לא הבעיה, שלמה ארצי זה לגיטימי. הבעיה היא שלמחרת התפרסם ב"ישראל היום" טור הפרשנות של שרף על משחק שהתקיים במקביל. כמה הערות זריזות על העניין הזה:

א. שרף משתין לבאר שממנה הוא שותה. אם הוא כותב על משחק מבלי לראות אותו – הוא, אגב, סיפר שצפה במשחק בסלולרי. במהלך ההופעה. ברור – הוא בעצם אומר לנו שאין שום ערך לפרשנות שלו. אז למה אנחנו (כלומר, מישהו – בטח לא אני) רוצים לקרוא אותה? ולמה אנחנו (כלומר, ישראל היום וערוץ הספורט) מוכנים לשלם לו בעבורה?

ב. שרף משתין לבאר שממנה הוא שותה מהמקפצה. לשבת בבית קפה בגן חיים עם חברים בזמן שיש משחק כדורגל שאתה אמור לכתוב עליו, זה זלזול. אבל ללכת להופעה של שלמה ארצי בקיסריה בזמן שיש משחק כדורגל שאתה אמור לכתוב עליו – זו כבר טיפשות.

ג. בברנז'ה העיתונאית מדברים על האפשרות ששרף בכלל לא כותב את הטורים שלו בעצמו, או שהוא מכתיב אותם בטלפון. בהחלט אפשרי. מה שמעלה גם את שאלת התפקוד של "ישראל היום" בכל העניין. או כמו שכותב שלמה מן, מדובר ב"תקרית שמריחה מכשל מערכתי כולל".

ד. שום דבר לא יקרה. שרף "השעה את עצמו" (ברור. ואני קורא את "מובי דיק" תוך כדי צפייה במיאמי-אוקלהומה). אף אחד לא יפטר אותו. הוא ימשיך לעבוד. והרבה. למרות שהוא בגד באמון של קוראיו וצופיו. למה? ככה זה.

רק בשבוע שעבר כתבתי (ב"פנאי פלוס") על רקבון פרשנות הספורט בעיתונות המשודרת. מחר אעלה את זה לכאן, רק כדי לראות ששום דבר לא משתנה, ואף אחד בתחום הזה לא מתנדב ליטול קורות שער מעיני רעיו.

25.

ואז, אחרי שליימה, יש את העניין הזה: גלעד שליט יהפוך לפרשן ספורט ב"ידיעות אחרונות".

יש לי הרבה מה להגיד על העניין הזה. אבל אתם תגידו שאני ציני. כן, אני הציני בסיפור הזה. אז מה אומר לכם? בסדר. שיצליח. יודעים מה? אם כבר תרבות סלבס, לפחות שיהיה מישהו שעבד קשה בשביל זה.

הנה, הצלחתי להגיד משהו חיובי על העניין הזה. בשביל האש והגופרית תצטרכו לפנות אלי אישית. או לשאול את אלון עידן.

עוד בעניין אצל שלמה מן ואלון עידן.

26.

לכל כוכבי ה-NBA: סטיב ארקל התקשרתם וביקש את המשקפיים שלו חזרה.

לא, ברצינות, שמישהו יקרא למשטרת האופנה ויעצור את העניין הזה.

אמארה סטודמאייר

ג'רמי לין

דוויין ווייד

לברון ג'יימס

קווין דוראנט

ראסל ווסטברוק

27.

זה הרץ היהודי-אמריקאי והמתאזרח הישראלי דסטין עמרני. לא, זו לא דמות שהמציאו ב"קומדי סטור". ככה קוראים לו (אבל אפשר גם אמרני. הוא ממוצא פרסי). והוא אפילו אתלט מצוין.

28.

הי, קיילי מינוג וג'ייסון דונובן עובדים על דואט! התגעגענו! (לקיילי, כן?)

29.

טריילר לשבת: "גטסבי הגדול"

של באז לרמן. אותי זה מפחיד.

הרולר (6.6.12)

1.

ברכות לרגל פרוש החג החביב עלי – שבוע הספר העברי. ובשבוע הספר המטופש כבר ביקרתם?

2.

פסטיבל קאן הסתיים. אבנר שביט מסכם.

3.

יאיר רוה מתייחס לסרטי סטודנטים בכבוד וסוקר את המועמדים הישראליים בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים.

הנה אחד מהם – "אישיארה" של יואב בריל (בצלאל):

<p><a href="http://vimeo.com/13466548">Ishihara – Hebrew Version</a> from <a href="http://vimeo.com/yoavbrill">Yoav Brill</a> on <a href="http://vimeo.com">Vimeo</a&gt;.</p>

4.

אתמול התקיים כנס הבוגרים של החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב (האלמה מאטר שלי). היה נחמד. יצאו כמה מוצלחים מהחוג הזה. הבחור הזה, למשל:

5.

אגב, גם הוא בוגר (ואח למחזור) – דידי לובצקי ("מורעלים"). הנה סרט הנינג'ה שלו, מתוך הפרויקט המשעשע של פסטיבל קולנוע דרום שיפתח ביום ראשון.

http://flix.tapuz.co.il/v/Flash/Player/Embed/Iframe-4087188-0|0|black|large|0.html

6.

ריי ברדברי הלך לעולמו השבוע. אפשר לקרוא כאן את אריאנה מלמד סופדת, וכאן את דן לחמן על ספרו החשוב ביותר, "פרנהייט 451" הדיסטופי, על עולם שבו כבאים שורפים ספרים. אפשר גם לקרוא את הפרק הראשון כאן. טריפו עשה מזה סרט.

7.

ובשבועות האחרונים הלכו לעולמם גם רובין גיב ודונה סאמר.

חייבים להודות שהעולם הוא מקום פחות שמח בלעדיהם.

8.

תינוקה של רוזמרי לובש פראדה (ופולנסקי עושה להם סרט)

9.

נדמה לי שהעניין הזה לא עשה מספיק רעש – "מר באום" הולך להוליווד!

10.

חוץ מהספרים המטופשים דיברנו השבוע בבלוג על "קטמנדו", הצדענו לקלינט איסטווד, עשינו סדר בסוגיית איתן כהן וחנכנו את המחלקה לזיהוי פנים.

11.

אפרופו מערבונים: סוף סוף קצת קטעים מהחדש של טרנטינו. אפילו הפוסטר נראה מעולה.

http://ictv-tf-ec.indieclicktv.com/player/embed/97b1fda2ca43d6c29eaf63ed1ec347c6/4fcf700f533c2/31/0/defaultPlayerplayer.swf

12.

טריילר לשבת: Django Unchained

יופי, אז אחרי שהתגרתם, הנה הטריילר. יש לי הרגשה שטרנטינו עושה (בעצם, ממשיך לעשות) את הסרט שתמיד רציתי לעשות בעצמי.

הרולר (25.5.12)

1.

מירי רגב ומרימת נס הנאורות משכונת התקווה (עם גופיית ה"מוות לסודאנים" – אפשר לראות ב"חורים ברשת") אמנם זינבו בו, אבל מם השבוע היה שייך לג'ון טרי, אולי הכדורגלן השנוא באנגליה, שנתן לכולם סיבה לשנוא אותו שוב בחגיגות הזכייה בגביע האליפות של צ'לסי.

חם על הירח

חם על האפרטהייד

חם על הקומוניסטים

(עוד ב"טלגרף")

2.

אמרתם "נאורות", אמרתם "ניסים זאב".

צילום מסך: מאקו

 

שלומית עברון, ויה "סטטוסים מצייצים"

3.

ומול כל אלה, ממשיך להצטיין טוראי משה כחלון.

עמוס בידרמן, "הארץ"

4.

איפה וול-E? (ויה geeking cards)

 

(התשובות המלאות כאן)

5.

אפרופו פיקסאר: ככה זה היה נראה אם הם היו עושים את ה"אוונג'רס". כלומר, זה היה נראה מעולה.

6.

מהמוצדקים בז'אנר.

7.

אפרופו "איזה חתיך": דייויד בקהאם מנגן בטהובן. לא ראיתם את זה בא, אה?

8.

ואת זה ראיתם בא? פיטר ברג מתנפל על ג'ייסון דנינו הולט. רספקט. ליברמן לא היה עושה את זה טוב יותר.

9.

דברים שיכולים לקרות כשאתה במעלית. אם אתה קופירייטר בפלייבוי.

10.

טריילר לשבת: "אברהם לינקולן, צייד ערפדים"

כמה שאני מחכה לזה.

הרולר (2.3.12)

1.

בשל לחץ עבודה, הרולר לא עלה במשך השבועיים האחרונים, והצטברו חומרים רבים על השולחן. למשל – וויטני יוסטון מתה. זוכרים?

 

תעזבו אותי מכל הקיטש שלה. בעיני זה עדיין השיר הכי טוב שלה. ורק בגרסה הזו.

2.

וביום רביעי מת דייוי ג'ונס – מהמאנקיז, לא מ"שודדי הקאריביים". כמה עצוב.

אז כולם מכירים את "I'm a Believer", ואני מניח שגם את "Sleepy Jean" – שניהם נפלאים – אבל הנה משהו אחר. במחווה לסצנה שהבאתי כאן לפני זמן לא רב, מתוך "פרח הקטטוס", הנה "She Hangs Out" לזכרו (ג'ונס הוא הסולן עם החולצה המצחיקה והתנועות המצחיקות עוד יותר).

(וכאן ג'ונס מבצע את השיר בהופעה מהשנים האחרונות, עם הרבה חן והומור עצמי)

3.

ובזמן שלא היינו פה אדל הספיקה לחזור מנבצרות, להכחיש פרישה ולקטוף את כל הפרסים בעולם. בצדק.

4.

עוד מהגראמי: ברוס אלמייטי מאותת שהוא חוזר.

5.

אבל הדבר הכי מרגש בגראמי היה זה.

לא יודע מה איתכם – I'm thinking of Good Vibrations.

6.

ומהגראמי – לאוסקר. סיכום מזורז של אוסקר די משעמם תמצאו כאן.

אם אתם מתעקשים על קטע מהאוסקר, קחו את זה.

וזו, כמובן, תמונת השבוע:

7.

אמנם הפסדנו לאיראנים, אבל אפשר להתנחם בכמה דברים. ראשית, הפסדנו לסרט מצוין. שנית, פוליטיקה בלה בלה בלה. שלישית, כבוד בלה בלה בלה. ורביעית, יצא מזה יופי של מערכון ל"ארץ נהדרת", שהיה מחווה ראויה לשלמה בראבא (שבטח חלפה לחצי מצופי "ארץ" הצעירים מעל לראש).

8.

"הארטיסט" הוא הזוכה הגדול של האוסקר, עם פרסי הסרט, הבמאי והשחקן הטובים ביותר – אבל "הוגו" יצא עם מספר שווה של פסלונים (חמישה). הביקורת על הסרט הנפלא הזה כאן (ועל "הארטיסט" – כאן).

9.

בחזרה למוסיקאים ולאמנים מתים – גם לאריק לביא הגדול מתוכנן אלבום חדש – אוסף שילווה ביוגרפיה שכתבה רעייתו שושיק שני – ובאוסף שיר חדש של נעמי שמר. אני מאלה שמברכים תמיד על גילויים חדשים של אמנים מתים.

את זה אתם מכירים? (מתוך אוסף קודם של הקלטות נדירות של לביא – "בדרכי שלי". דוד אבידן התפרע)

10.

וממוסיקה – לשירה. יום השירה הבינלאומי צוין השבוע בעולם – וגם כאן בבלוג.

11.

גם זו שירה:

מיכאל הנדלזלץ מביא בביקורתו על "קומדיה של טעויות" של "הקאמרי" טקסט נהדר – מונולוג של תומאס מור, ממחזה המשויך בין השאר לשייקספיר, בתרגומו של דורי פרנס. פרנס קושר בין המונולוג לבין "קומדיה של טעויות" כמחזה על שוהים לא חוקיים – עניין רלוונטי כמובן לנו ולזמננו. הנה המונולוג:

תדמיינו לראות את הזרים

האומללים, עם תינוקות על גב,

נושאים מטען עלוב, מדשדשים

אל הנמלים והחופים בכדי

להישלח אך אתם מתרווחים

כמו מלכים במשאלות לבכם.

ומה השגתם, אה? הוריתם איך

עוז מצח והיד החזקה הם המנצחים!

לפי תקדים זה איש מביניכם

אף פעם לא יחיה עד גיל זקנה:

כי עדר בריונים אחר, אם רק

יצוץ בו חשק – באותה היד,

בשם אותן סיבות, אותה הזכות,

יעוט גם עליכם כמו כריש,

ובני-אדם כמו דגי-טרף רק

יאכלו זה את בשר זה.

ואם, נאמר, המלך, אשר חס על מי

שמתחרט, לא יעניש אתכם,

רק יגרש, לאן תלכו? צרפת,

גרמניה, הולנד, פורטוגל, ספרד?

לא-לא, בכל מקום שלא כפוף

לאנגליה – אתם תהיו זרים.

ינעם לכם למצוא אומה כל כך

ברברית שבפרץ אלימות

מחריד לא תעניק לכם מעון,

תבעט בכם כמו בכלבים?… כיצד

תרגישו אם כך ינהגו בכם?

זה מצבם של הזרים, וזה

לבכם: הר פרא בלי אנושיות.

12.

"שלושת החזרזירים" – גרסת העיתונות המודרנית (פרסומת של הגרדיאן)

13.

אסי דיין העניק ראיון מעניין לאורי קליין ב"גלריה" לרגל עליית "ד"ר פומרנץ".

14.

זוכרים את "Iron Sky" (הסרט על הנאצים בחלל)? אז הוא יופץ בישראל!

15.

זינוק של 100% בהוצאת שכר המנהלים מ-2006; 34 מיליון ש"ח הוצאות גביה; 45 מיליון ש"ח הוצאות נסיעות, טלפון ואש"ל – דברים שצריך לדעת על רשות השידור (רגע לפני ש"המדריך למהפכה" של דורון צברי מגיע ליס דוקו).

(נתי טוקר ב"דה מארקר")

16.

שמתם לב שהריאליטי בארץ נהיה רכרוכי? גילי אייזקוביץ' מ"גלריה" שמה לב. אחת האמירות של עמי גלאם (מנהל תחום בידור וריאליטי ב"קשת") מתוך הכתבה מעניינת במיוחד. גלאם מספר על פרק ב"מאסטר שף" שבו הוחלט, ללא תכנון מראש, לוותר על ההדחה. "בתחילת דרכנו בריאליטי בטחנו רק ברגע ההדחה. חשבנו שזה מה שאנשים רוצים לראות. עם הזמן התברר שלצופה הדרך חשובה כמו התוצאה, לפעמים אפילו יותר".

17.

נילי אושרוב תמהה, ובצדק, על ההתלהבות מכך שעומר אדם הואיל בטובו להתגייס לאיזה תפקיד עורפי.

18.

ואני שמח לגלות שסוגיות פוליטיות וחברתיות שהחברה הישראלית זרקה מהדלת חוזרים אליה מהבריכה בוילה של "האח הגדול" (מתוך "עכבר העיר").

וכמעט באותו הקשר – מברך על עצם קיומה של "עבודה ערבית" (מתוך "בית אבי חי").

19.

שמעתם על המלצר שהכה סועד שלא השאיר לו טיפ? הגיע הזמן לדבר על עניין הטיפים. את הנורמה הנפסדת הזו צריך להפסיק.

מובן שלרובנו (לרבות אנוכי) לא יהיה האומץ לא לתת טיפ. הנה תרגיל מחשבתי שאולי ישחרר אותנו מעכבות: נניח שנפסיק לתת טיפים. הכנסתם של המלצרים תצנח – הרי רוב משכורתם מבוססת על הטיפים. המקצוע יאבד אטרקטיביות – והרי כל האטרקטיביות שבו היא הטיפים. המלצרות היא עבודה מייגעת, ובלי הטיפים היא גם לא מתגמלת. מלצרים יתפטרו מעבודתם. בעלי המסעדות יאלצו להעסיק בשכר הנמוך מלצרים מוכשרים פחות, אדיבים פחות, מיומנים פחות. לקוחות יפסיקו להגיע למסעדות שבהן השירות יהיה ירוד. בעלי המסעדות שירצו להתאושש ולהתבלט, ישפרו את תנאי המלצרים, יגייסו כוח אדם טוב יותר ויחזירו את הלקוחות. בסופו של התהליך, כולם ירוויחו: המסעדות ישובו לשגשג, המלצרים יהנו משכר קבוע והולם, הלקוחות יהנו משירות טוב, והטיפ יחזור להיות טיפ: ינתן במקרים החריגים בהם הוא ראוי להינתן.

עוד בנושא – כאן.

20.

מה אם גברים ונשים היו מתחלפים בתפקידים בסצנות הברים? זה היה נראה בערך ככה.

וזה ההמשך

מזכיר את זה.

וזה ההמשך

יש גם את זה

21.

טריילר לשבת

טים ברטון חוזר ל"פרנקנוויני".

בונוס: "פרנקנוויני" המקורי (ובונוס בבונוס – הופעות מפתיעות של שלי דובאל, דניאל סטרן, סופיה קופולה וג'ייסון הרווי, שהיה האח וויין המעצבן ב"שנות הקסם" – שם, אגב, שימש סטרן כמספר, קולו של קווין ארנולד המבוגר)