תגית: רבקה סוני

פוסט מוסיקלי לשבת: Call Me Maybe – פרויקט הקאברים

אוקיי, זמן לוידוי: בשבועיים האחרונים התמכרתי לשני דברים. השני נגמר. קראו לו אולימפיאדה. תהיה גמילה קשה, אבל מהירה. עוד רגע מתחילות הליגות.
ההתמכרות השניה קשה יותר. כן, התמכרתי לשיר פופ מטופש. זה קורה לי לפעמים, ואני מאשים את בריטני ספירס (בעצם, לא. אני אף פעם לא מאשים את בריטני בשום דבר. תמחקו את זה).

אז זהו, נדבקתי ל"Call me maybe". כן, כמו ילדה בת 16. וטבעתי בים הקאברים המשעשעים שנוצרו לו. ניסיתי לתת אחד במשך כל יום בשבוע – עד שיצא לכם מהאוזניים – אבל לא הספקתי. אז הנה הריכוז השבועי שלא היה:

1.

נבחרת השחייה האמריקאית.

ולרגל סיום האולימפיאדה והורדת הדגל האולימפי לחצי התורן, נתחיל בזה: אחד החביבים עלי, תוצרת נבחרת השחייה האמריקאית.
כמה הערות:
1. כל השחיינים האלה מתנהגים בדיוק כמו שהם: נערי ונערות קולג'ים. זה כמו מסיבת בריכה, רק בלי הבירה. שלא יובן אחרת: אני לחלוטין מקנא.
2. הבנות מתוקות. הבנים שוליים.
3. השחורים מודרים לגמרי. קאלן ג'ונס מקבל שניה של מסך. הראש של ליה ניל פשוט נחתך.
4. ברנדן האנסן בוהה בג'ימי פייגן (0:44). פרייסלס.
5. תמיד נחמד לגלות שחייניות בלי כובע ים. זו לא נבחרת משובחת במיוחד מבחינה אסתטית, אבל יש כמה חמודות: אליזבת' בייזל (0:07), קלואי סאטון (0:31), לורן פרדו (0:37). וכמובן שנטלי קופלין (1:30), אבל היא כבר חדשות ישנות.
6. דיינה וולמר (2:31) לא.
7. כמו בבריכה, גם כאן מיסי פרנקלין שולטת.
8. אבל אני במחנה רבקה סוני.
9. וכמו בבריכה, מייקל פלפס וראיין לוכטה מעל כל זה. הם בקושי נותנים שש שניות משותפות של חיוך. מזל שבבריכה הם משקיעים יותר.

בונוס: לוכטה נגד פלפס

http://www.youtube.com/watch?v=JZYJa1RowwU

2.

קארלי עושה קאבר לעצמה, בעזרתם האדיבה של ג'ימי פאלון החביב והרוטס המגניבים.

יוצאת פה די חמודה, קארלי. שלוש הערות:
1. שימו לב לצד שמאל של התמונה ב-1:12. לרגע חשבתי שהוא מחזיק ויברטור. אבל לא, תודה לאל.
2. שימו לב לאיך שהוא מבהיל את קארלי ב-2:36.
3. שימו לב לקווגמאייר על הבונגוס!

3.

אובמה.

ראיתי לא מעט קאברים שניסו להרכיב את השירים מחיתוכי ציטוטים ("חברים", "מלחמת הכוכבים"), וזה בלי ספק הטוב שבהם.

4.

אחת הפארודיות המוצלחות.

5.

פארודיה חביבה שמתכתבת עם הקליפ המקורי של קארלי.

 

6.

עוד פארודיה מוצלחת מאוד, למרבה ההפתעה – חיבור בין בנות סימורלי לראפר הצעיר מאטי בי.

כל מיני אושיות אינטרנט שאתם בטח לא מכירים, ובצדק. מצד שני, זה סרטון עם כמעט 30,500,00 צפיות. אז הן אמנם לא שרות מי יודע מה, אבל זה חמוד.

7.

גרסת עוגיפלצת.

8.

ומסיימים עם המנצחים.

סליחה, המנצחות. מיד תבינו למה.

בונוס: חמישה ממים מעולים

עשר הספורטאיות הכי שוות של לונדון 2012

זאת לא רשימת הספורטאיות הכי סקסיות באולימפיאדה. כאלה יש בלי סוף. הי – יש טאמבלר רק לזה (וגם זה – מעולה). וזה אומר שלא תקבלו פה את התמונות הצפויות של חבורת טניסאיות יפהפיות מרפובליקות רוסיות ואוסף ישבנים שקובץ בחולות מגרש כדורעף החופים. וזה לא שאני לא מעריץ את התחת של דניאלה האנטוחובה, קרולין ווז'ניאקי או אנה איוונוביץ', פשוטו כמשמעו. אבל זו רשימה אלטרנטיבית.

ולכן, במקום החשודות המיידיות תקבלו את רשימת הספורטאיות שהכי עשו לי את זה בלונדון. רובן לא הכי יפות, לא הכי סקסיות, אבל הכי שוות. מוכשרות, ווינריות, מתוקות ונוגעות ללב.

אליסון פליקס, ארה"ב

פליקס לקחה באתונה ובבייג'ינג את מדליות הכסף בריצות ל-200 מטרים. בלונדון היא השתדרגה למקום הראשון.אף אחת לא הצליחה להתקרב לפלו ג'ו (21:34 שנ'), אבל פליקס הגיעה השנה הכי קרוב מזה למעלה מעשרים שנה (מרלין אוטי ב-1991), עם 21:69 שנ' בתחרות ביוג'ין, אורגון.

צריך להזכיר שתואר אחד היה לה מאז שעלתה על המסלול: אף אחת לא רצה יפה כמוה.

רבקה סוני, ארה"ב

לא הילדה הכי יפה בבריכה, בלשון המעטה, אבל אחת המתוקות שבהן, ובוודאי אחת המוצלחות שבהן. חטפה את השוק מרותה מיילוטיה ב-100 מ' חזה וסיימה עם הכסף, אבל התעשתה במרחק הכפול ושברה את שיא העולם. פעמיים. היא גם היתה לאישה הראשונה שיורדת מ-2:20 דקות ב-200 מ' חזה. על זה הוסיפה עוד מדליות זהב, עם שאר הבנות ב-4X100 מעורב. ועוד שיא עולם.

ראנומי קרומווידג'וג'ו, הולנד

יכול להיות שאני טועה בשם הבלתי אפשרי (Ranomi Kromowidjojo), אבל אני לא טועה בבחורה הבלתי אפשרית. שחיינית מקסימה ממוצא יפני וסורינאמי שהביאה להולנד מדליות זהב במשחים ל-50 מ' חופשי (שיא אולימפי), ל-100 מ' חופשי (שיא אולימפי) ומדליית כסף בשליחות 4X100 חופשי.

גבי דגלאס, ארה"ב

יש לי חיבה ותיקה למתעמלות, מדומיניק מוצ'יאנו ועד שון ג'ונסון. ואיך אפשר שלא לאהוב את הילדה המתוקה הזו? מסתבר שאפשר, כי בארה"ב בערך חצי מהציבור התעסק בתספורת זנב הסוס שלה. גזענות? אתם אמרתם. אני רק אמרתי שהיא זכתה בתחרות הקרב רב האישית והקבוצתית, בענף לבן יותר מהקמח שהיא שמה על הידיים.

אלי רייזמן, ארה"ב

שותפתה של דאגלס להישג הקבוצתי בהתעמלות היא הדבר הכי קרוב שקיבלנו לגאווה ישראלית על הפודיום, לא כולל דייויד בלאט. אלי רייזמן, נערה יהודיה בת 18, זכתה במדליית זהב בתרגיל הקרקע, אותה ביצעה לצלילי "הבה נגילה" (יש לה גם ארד מהמקבילים). ואם לא די בכך – את הזכייה הקדישה לחללי מינכן. כבשה את כולנו.

מקיילה מרוני, ארה"ב

מי שהפכה לכוכבת הנבחרת האמריקאית אינה דגלאס, אלא דווקא מרוני, שזכתה "רק" במדליית הכסף בקפיצות (מכשיר בו היא אלופת העולם). זה קרה כמובן בגלל התמונה המפורסמת שהפכה למם מפורסם. העובדה שמרוני התאכזבה ממדליית כסף, שהיא גילתה ספורטיביות והומור עצמי בשיתוף פעולה עם המם, ושהיא בחורה יפה, רק הוסיפו לה נקודות.

ג'סיקה אניס, בריטניה

הציפיות על כתפיה של ג'סיקה אניס – המתחרה הבריטית בקרב 7 – היו עצומות. בערב הספורטיבי הכי גדול של בריטניה לפחות מאז 1966, היא עמדה בהן.

ג'נאי דלואץ', ארה"ב

דלואץ' לקחה "רק" את הארד בקפיצה לגובה, אבל במתיקות היא עוברת את בריטני ריס בשלושה קילומטר. אני חושב שמעולם לא ראיתי אותה לא מחייכת. בחודש הבא היא מתחתנת. והיא תשמור על החיוך.

אנה צ'יצ'רובה, רוסיה

הרגע הכי יפה של צ'יצ'רובה בלונדון לא היה כשזכתה במדליית הזהב בקפיצה לגובה. הרגע הכי יפה שלה היה כשאחת ממתחרותיה, ברידג'טה בארט האמריקאית, נשארה בתחרות ומנעה ממנה – לרגע – את הזהב. הקהל הריע בהערכה. וצ'יצ'רובה הגיבה בחיוך. כמו ספורטאית גדולה.

אלכס מורגן, ארה"ב

אוקיי, אלכס מורגן יפה. בייט מי.

והמספר הנוסף (לריו 2016):

דאריה קלישינה, רוסיה

תזכרו איפה שמעתם את זה בפעם הראשונה.

נ.ב. ואחרי כל התמונות האלה – עם השחורות בעורן והברונטיות בשערן – אל תגידו לי שאני אוהב רק בלונדיניות. יצא ככה שאין כאן בלונדיניות בכלל (חוץ מהעתידית). ברור שזה בגלל שהחלטתי להדיר את הפצצות הידועות, אבל אי אפשר להגיד שלא יצאתי עם ראש פתוח.